חכם מרדכי סגרון
מפרש לעשות נשיאות למגורשים מתורה, שישובו לבית אבותם.
’נשוא את ראש בני גרשון, גם הם למשפחותם לבית אבותם‘ - אפשר לפרש על פי
מה שאמרו זיכרונם לברכה: מצווה להחניף את הרשעים, כי על ידי זה הם שבים
בתשובה, ובלי זה הם מוסיפים על חטאתם פשע, וכמו שהיה הלל עושה, ’אוהב את
הבריות ומקרבן לתורה‘.
וזה שאמר: ’נשוא את ראש בני גרשון‘ - הם הרשעים המגורשים מתורה ומצוות,
צריך לעשות להם נשיאות ראש ומעלה, כי על ידי זה, ישובו גם הם למשפחתם לבית
אבותם, להתנהג ביהדות וביראת ה‘ כשורש אבותם אברהם יצחק ויעקב.
דברי מרדכי, דף ו, עמ‘ ב, דפוס עידאן, כהן, צבאן, ג‘רבה תש“ה )5491(
נולד בי“ד באדר תרנ“ג )3981( באי ג‘רבה בתוניס. בעודו תינוק, התייתם מאביו, ואמו נישאה ליצחק
סעדון, ששימש לו כאב.
בשנת תרע“ה )5191(, בהיותו בן 22, ערך את הירחון הראשון שיצא בג‘רבה - ’קרן דוד‘, בו פרסם
מאמרים וחידושים.
משנת תר“פ )0291(, בהמלצת רבו חכם כלפון משה הכהן, עבר לגור בעיר מדנין שבדרום תוניסיה, לימים שימש
כרבה. בשנת תש“ג )3491(, במלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר מדנין, והיא נחרבה ונהרסה. רבים מבני העיר,
ובתוכם חכם מרדכי סגרון, נמלטו לג‘רבה. כמה חודשים לאחר מכן, בראש חודש תמוז תש“ג )3491(, עבר לכהן
כרב ומורה צדק בקהילת תיטאוין, אף היא בדרום תוניסיה. לצד הנהגת הקהילה, עסק שם בכתיבת רוב ספריו.
בשנת תשט“ז )6591( עלה לארץ ישראל ושימש רב מושב זמרת בנגב. הוא נפטר בא‘ אב תשכ“ט )9691(, ונטמן
בטבריה.
חכם מרדכי סגרון הוציא בחייו סדרת ספרים מחידושי תורתו ודרשותיו, ולאחר מותו יצאו ספרים נוספים. מבין
ספריו: ’דברי מרדכי‘ - על התורה )שני כרכים(, ’מאמר מרדכי‘ - חידושים על התלמוד, ’גדולת מרדכי‘ - דרושים
לחודשי השנה, ’זעקת מרדכי‘ - דרושים להספד, ’וישב מרדכי‘ - שו“ת בארבעת חלקי השולחן ערוך.
59
•
עמוד