לחפש את מקומך מעל ראשי עם קדוש, ולעמוד במקומך, שלא
לבייש עם קדוש, שאין דבר שאין לו מקום, ואין אדם שאין בו קדוש,
ולא יאבד שארית גוי קדוש.
דושׁ
ָ
ית גּוי ק
ִ
ר
ֵ
א
ׁ
ְ
מר ש
ׁ
ְ
ש
’שומר ישראל‘
בא רבי לישיבה. הם שהיו קלים, ישבו במקומותיהם. רבי ישמעאל בן רבי יוסי מתוך
כובדו היה פוסע והולך. אמר לו אבדן: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש. אמר
לו: אני ישמעאל בן רבי יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר לו אבדן: וכי אתה הגון
ללמוד תורה מרבי? אמר לו: וכי משה רבינו היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה? אמר
לו: וכי משה אתה? אמר לו: וכי רבך א-לוהים הוא? אמר רב יוסף: קיבל רבי את
גמולו, שאמר לו: ’רבך‘ ולא ’רבי‘.
בתוך כך באה יבמה לפני רבי. אמר לו רבי לאבדן: צא ובדוק אותה. לאחר שיצא, אמר
לו רבי ישמעאל: כך אמר אבא - ’איש‘ כתוב בפרשה, אבל אישה - בין גדולה בין
קטנה. אמר לו: בוא, אתה לא צריך. כבר הורה זקן. היה מפסע אבדן ובא.
אמר לו רבי ישמעאל בן רבי יוסי: מי שצריך לו עם קדוש - יפסע על ראשי עם קדוש.
מי שאין צריך לו עם קדוש - היאך יפסע על ראשי עם קדוש?! אמר לו רבי לאבדן:
עמוד במקומך. תאנא: באותה שעה נצטרע אבדן, וטבעו שני בניו, ומאנו שתי כלותיו.
אמר רב נחמן בר יצחק: ברוך המרחם, שבייש את אבדן בזה העולם.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קה, ע“ב
64
•
עמוד