מהי זהות יהודית? כיצד בונים חזון בית ספרי וכיצד מיישמים אותו? איך פותרים דילמות?. סביב שאלות אלו ואחרות נסוב יום הביקור המרגש והחוויתי עם הגב' מם ד. ברנסטין – פילנתרופית בתחום היזמות, יו"ר קרן אבי חי ומנהיגה בתחום החינוך היהודי, בבתי ספר שבהם פועלות תכניות 'כל ישראל חברים' – 'מורשה' ו'מארג'.

לאלבום התמונות המלא.

לעבודתנו בתחום התכניות החינוכיות שותפים כמה גורמים העוסקים במלאכה – החל במנהלי תכניות לימוד וכותביהן וממשיך במנחים שלהן ובהמשך השרשרת – מנהלי בתי ספר ומורים. האפשרות לקיים מפגש שמאחד בין כל הגורמים, כולל צוות הנהלת כי"ח ובתוך כך המפגש הבלתי אמצעי שלהם עם התלמידים, היא חשובה לאין ערוך. וזאת למה? בגלל ההתלהבות והעניין שיום כזה מייצר, בגלל תחושות האחווה, השותפות והגאווה בילדים ובגלל השיח המרתק שנוצר.
היום החל בבית ספר אשקלון ד, ממלכתי חט"ב-חט"ע בטקס הסרת הלוט בחדר 'מורשה'. ד"ר יהודה מימרן, מנכ"ל כל ישראל חברים, נשא דברי פתיחה והודה להנהלת בית הספר ולגב' מם ד. ברנסטין, לנשיא אליאנס העולמית, מארק אייזנברג וליו"ר כי"ח, סם פינטו. ביום הביקור השתתפו גם אלי ברקת, סמנכ"ל חינוך, גיא גרדי, מנהל תכנית 'מורשה', שוקי יניב-אלחדד, מנהלת תכנית 'מארג' ואורית שולמן – מנהלת היחידה לגיוס משאבים.
המנהלת שרה מוצרפי ציינה: "אצלנו כל ישראל חברים – גם חילוניים וגם דתיים. כאן מקיימים יהדות חברתית, הופכים את המקורות לעשייה של ממש. הילדים לומדים ניהול עסקי כי צריך לעזור לקהילה. כך משיגים תעודת בגרות חברתית. בנינו את חזון בי"ס כשנכנסה תכנית 'מורשה' ויחד עם אהובה בודאי, המנחה, הפכנו את המקום לכזה שמגשים את החזון. בשנה השנייה בנינו תכנית עבודה יחד עם הצוותים כדי לעשות את החזון. לבית ספרנו מאה אחוז בגרות חברתית. כולם יוצאים לקהילה. אנו גאים בחוסן שלנו. גם כשבמבצע 'צוק איתן' כשנפלו כאן גראדים, הילדים באו ללמוד, התקיימו בחינות בגרות. אנו לא נותנים לאויבנו לבטל את סדר היום".
התלמידה עדי ריגשה בדבריה על רוטינת האזעקות והריצות למקלטים: "באנו לארץ זו ולא נוותר עליה. אובדן התקווה הוא הדרך הקלה". ילדי המקהלה שרו את "פרחים בקנה" והוצג סרטון קצר על בניית החזון שכולם חתומים עליו: תלמידים ומורים, ושבו ניהלו החברותאים את התהליך גם מול ההורים. במהלך לימוד בנושא יחסי מורה-תלמיד התנהל שיח בין התלמידים ובין משתתפי הביקור. "אנו מעבירים פרויקט בנושא אלי כהן, מרגל שפעל בסוריה. לומדים על חייו, פעילותו בסוריה, תוצאות ועזרתו", סיפר עמית, תלמיד המגמה לערבית, "מטרתנו היא העברת הנושא לשאר השכבה. אנו לומדים וכל קבוצה תיכנס לכיתה אחרת ותלמד בצורה חווייתית. מתקיים גם שיתוף פעולה עם בית הספר בקריית מלאכי – למידה משותפת. לומדים מהי נתינה". רכזת המגמה לניהול משאבי אנוש הוסיפה: "חשבנו איך נקשר את תלמידי הכיתה לנושא תרומה לקהילה. הם לומדים בשיעור כתיבה עסקית, כתיבת מכתבים רשמיים ומיישמים בעזרה לקהילה, עוזרים לקשישים". עמית ציין: "אני גאה להיות חלק מהחברותאים - מלמד אותי על מנהיגות וערכים, תודות לתכנית מורשה כי"ח, למורה יניב זוהר ולמנהלת שרה".
דליה רחמים, מנהלת 'דרכא' ממלכתי תיכוני, ציינה שהיא רואה בפעילות עם 'מורשה' הזדמנות לתלמידים לקבל הדרכה במקום שבו תדיר שוררת מבוכה תדיר בקרב תלמידים ומורים לגבי נושא התרבות היהודית: "המורים מקבלים הדרכה שוטפת על הדיון בחזון בית הספר, הקשר בין החזון לתקנון בת הספר, והכול קשור לערכים שאנו גוזרים כמובילים מן התרבות היהודית. 'כולנו מאותו הכפר'. זכינו במורים נהדרים ואין ספק ש'מורשה - כי"ח' היא עוגן ומנוף להביא לידי ביטוי את חלומותינו. פעילות משותפת עם כאלה מומחים מאפשרת הבאת הערכים של אהבת האדם וכבודו בהלימה למקצועות הלימוד. אי אפשר ללמד בלי ערכים, ובלעדיכם איננו יכולים".
אהרון חיון, מורה ב'דרכא', הוסיף: "אנו רוצים להכין את התלמידים לחיים. 'מורשה -כי"ח' היא ארגון נפלא. התכנית נותנת תרומה עצומה בנושא 'להיות יהודי בא"י'. למידת בית מדרש היא למידה בחברותא של תלמידים ומורים שמדברים ומקשיבים. במורשה מבינים שנקודת הפתיחה של כל דבר הוא הטקסט היהודי, שמשרת כגשר בין הדורות". סם פינטו, יו"ר כי"ח, ציין כי "תכנית 'מורשה' היא הליבה של ערכי כי"ח אליאנס". מנהל בי"ס סיני ממלכתי-דתי באשקלון, יעקב קנדלטר, הוסיף: "הלל הזקן אומר – מי שרוצה, זה מונח. רק בוא קח ותיהנה". כך אנו מתנהלים מול תלמידים, ההורים והמורים. בבית ספרנו עלייה גדולה ממספר ארצות. תכנית 'מורשה' לוקחת את החיסרון והופכת אותו ליתרון: בבית הספר נותנים מקום לכל לכל התרבויות. במיקוד על נושא הפיוט, הקמנו מקהלת בנים ומקהלת בנות עם אסף סוברי ממורשה, ואנו מתחברים לכל התרבויות בביה"ס דרך לימוד הפיוטים שמגיעים מכל הארצות, מאתיופיה ועד ארה"ב, תודות למיכל המנחה ממורשה."
בהמשך הוצג סרטון על תהליך כתיבת החזון בבית הספר, ומקהלת בי"הס שרה את החזון. גיא גרדי, מנהל תכנית 'מורשה' נשא דברי סיכום: "אבן הדרך שלנו היא מודעות הצוות לגבי יהדות: מהי יהדות בבית הספר ומהו מקומה. תוצאת צעד זה היא חשיבה מחודשת על החזון. האבן הבאה – איך ליישם זאת בבתי הספר ומסביב – בחברה הסובבת. אנו עושים זאת על ידי עבודה עם המנהלים ועם המנטורים של 'מורשה'. מנהלי בתי ספר ממלכתי וממלכתי-דתי ושבים יחד ומדברים על ערכים ועל מהי משמעותה של זהות יהודית. בכל בית ספר יש קבוצה מובילה. אבן נוספת – פיתוח מנהיגות בסטודנטים, למשל בחברותא – נוטלים חלק פעיל. חשוב גם התוכן. אנו כותבים תכניות מיוחדות ועובדים עם כל בית ספר כדי לבנות את ייחודיותו ואת תכניתו."

 על רבגוניותה של החברה הישראלית - הביקור בבית ספר יסודי אמירים, אשדוד שבו פועלת תכנית 'מארג', נפתח ב"שיר ישראלי" ששרה בחן רב מקהלת ילדי בית הספר והמסה לבבות...
 "בית הספר נוסד לרגל העלייה הגדולה מרוסיה", סיפרה המנהלת מיכל שוהם, "זהו סיפורה של החברה הישראלית. איך מקיימים חינוך יהודי בבית ספר ממלכתי? כשהתחלנו תהליך במארג כי"ח ידענו שאנו רוצים לצאת למסע בזהות יהודית. באמצעות התכנית הצלחנו לשים את כל העשייה סביב יסוד  מארגן. הבעיה העיקרית הייתה תרגום החזון לעשייה בית ספרית בכל התחומים. לכן בנינו את התכנית בצורה ספירלית. מטרת תכנית הלימודים היא להשפיע על התלמידים. היא חושפת אותם לשיח על זהות ומקרבת אותם לקראת בירור זהות מול טקסטים ציוניים יהודים.
 בשנת 1991 רוב הילדים באו לפה כשהשפה המדוברת בבתיהם היא רוסית. אפשרנו להם להביא את שורשיהם מהבית. משם הצמחנו אותם. כמו העץ. כדי שיצמח צריך לחבר שורשים יהודיים המשותפים לכולנו. התחלנו לעשות עבודה. הבנו שיש לעשות עבודת גזע בעץ, שבה מזמנים לילדים עשייה של  ערכים, מעורבים חברתית, מעורבות קהילתית. יש שבע תכניות שמקדמות טקסים – רכיב הזיכרון – זיכרון קולקטיבי. ומה חשוב לשמר בזיכרון התלמידים? צריך לטייל. חיברנו את הטיולים לערכים מהחזון הבית ספרי. בתכנית הדגל 'בין אדם למקום' חשפנו את הילדים למקומות שילד מכיר את שורשי  עירו. אחר כך יהפוך לילד משפיע בחברה. בתכנית 'בית המדרש' הבנו שצריך להפגיש את התלמידים עם דילמות ולחשוף אותם לטקסטים מהמקורות, ממגילת העצמאות, מגילת זכויות האדם. הם מתוודעים לדילמה – התנגשות של שני ערכים, וככל שעולים בגיל מעלים את רמתה. ילדים מסוגלים להתמודד  עם דילמות קשות. הרגשנו שהילדים והוריהם צמאים למידע, כי בכיתה לומדים דבר אחד ובבית קורה משהו אחר. כדי להגיע למצב שבו יקבלו הילדים את השבת, עוברים בתהליך מסע עם הילדים וההורים. הם שותפים ולא מצאתי התנגדויות. אנו מקבלים גם שבת שבה טיולים וזמן איכות". עוד הוסיפה –  "בתכנית ירושלים – תהליך ההבשלה קרה אצלי. העיר מאוד מורכבת והבנתי שצריך ללמד לא רק על ירושלים היפה והסטרילית. הצגנו בפניהם דילמות עם נעמה, מנחת מארג. הם לימדו אותי שהם מפיקים מדילמה תועלת – משנים דעה או לומדים לכבד."
 בהצגה היפה על 'השבת במרחב האישי והציבורי'' הציגו ילדי כיתה ד' ברוב כישרון קשת פלורליסטית של פעילות בשבת, טיולים, כדורגל וקבלת שבת. הם גם דנו בדילמה אקטואלית: קניון ביג באשדוד – לפתוח בשבת או לא? ועסקו ביתרונות ובחסרונות האפשרויות השונות. במעבר של הנוכחים לכיתה ו' 1, – התנהל שיח עם הילדים בנושא: "ירושלים אורו של עולם – מורכבות החיים המשותפים בעיר". הילדים הציגו אישי מפתח מדברים על העיר: דוד בן גוריון, משה דיין והרב שלמה גורן – הרב הראשי של צה"ל. והנה דילמה אקטואלית - ביום הזיכרון לשואה נהג ערבי נוהג באוטובוס. האם הוא צריך לעצור בצפירה או לאו? שלל תגובות הילדים:

• "כן לעצור כי זו מדינה יהודית".
• "לא לעצור. הוא רק נהג אוטובוס שצריך להביא נוסעיו ליעד".
• "כן לעצור – חברה ממשלתית לכן חייב".
• "לא צריך – קודם כל הוא מוסלמי ורק אח"כ נהג"...

התלמידים נשאלו מדוע צריך לדבר על ירושלים? - "כי היא עיר מעורבת עם כמה דתות, ופתרון הדילמות ייתן לנו כלים להסתדר עם אנשים ששונים מאיתנו". הילדים התבקשו גם להציע פתרונות לדילמה. בסיום הביקור ציין ד"ר יהודה מימרן, מנכ"ל "כל ישראל חברים": "דילמות הן חזקות כשיש ערכים. השאלה היא איך מקנים את חשיבות הערכים טרם הדילמה." מארק אייזנברג, נשיא אליאנס העולמית, הוסיף: "האם צריך שכל נהג יחליט או שיהיה חוק"? מיכל המנהלת האירה: "יש לנו עין אזרחית ועין יהודית. אנו כל הזמן מאירים לתלמידים. 'מארג' וכי"ח מביאים לנו כלים לרקום את הסיפור הייחודי שלנו דרך איסוף סביב ציר מארגן. הסיפור מתכתב עם זה של משרד החינוך. תהליך ארוך מאוד וקשה."

בחלקו השלישי של היום נערכו מפגש והתכנסות לסעודה עם סטודנטים צעירים בוגרי תכנית 'נטועים -ממזרח שמש' למנהיגות בני מקום, ששורשיה בהבנה כי צעירים שגדלו בפריפריה הם כוח אדיר לפעולה ולעשייה חברתית להצמחת קהילותיהם. 

דווקא הם ולא צעירים מבחוץ, מסוגלים להיות כוח מניע לשינוי חברתי בקהילתם ולבנייתם כקבוצת מנהיגות יישובית מעורבת ופעילה. התכנית מסייעת להם להפוך לסוכני שינוי פעילים בפריפריה.

 משה שריקי, מנהל בית המדרש 'ממזרח שמש – כל ישראל חברים', נשא דברי פתיחה, והוקרן סרטון כנס מנהיגות. הסטודנטים סיפרו על עצמם ועל חוויתם האישית מ'נטועים' וזכו להתעניינות רבה ולשאלות מצד הגב' ברנסטין והקהל. טל, בן 27, תושב עפולה: "בתהליך שעברתי עם נטועים הבנתי שיש בי כוחות, עשינו פרויקטים מדהימים, דיברנו עם הדור הבא כדי שיוכלו להעריך יותר את המקום שבו הם גרים. הם היו שליליים לגבי עפולה ואחר כך שינו את דעתם."

שירן, בת 27, גדלה במגדל העמק. בגיל 18 התגייסה לצבא: "החלטתי ללמוד באוניברסיטה חינוך והיסטוריה במטרה להעניק למי שלא תמיד מקבל. יש סטיגמות רבות שבפריפריה חיים אנשים שאינם 'קלסיים'. בחרתי לחקור את מערכת החינוך במרוקו. יש סברה שאנשים גדלו בכפרים ורק בארץ החלו לרכוש השכלה. במהלך העבודה נחשפתי לזה וזכיתי להכיר את פעילות כי"ח במרוקו ואת מערכת בתי הספר של אליאנס. אנחנו כחברה וכמחנכים צריכים לעזור לאנשים לצמוח, אבל להשתמש בשורשיהם כדי לגדול. אני חלק מ'נטועים' מגדל העמק ולומדת הרבה מהתכנית. כיום אנו מפעילים פרויקט שמעודד השכלה גבוהה במגדל העמק".
 דן, בן 26, חי באופקים ולומד כלכלה במכללת ספיר: "בנטועים מלמדים אותך ערכים ואת הליבה של ערכי היהדות וערכי עזרה לזולת". אלעד פורטל, רב בן 27. גדל בבית מסורתי מאוד ולמד בתיכון חילוני: "חשתי שהמפגש שלי עם היהדות אינו נמצא בבית  הספר, חשתי מנותק. התחלתי במסע של  חיפוש זהות וגיליתי שיש עוד חברים כמוני. חיפשנו נרטיב שייתן הגדרה לתפיסתנו את היהדות. רק כשנחשפתי לפסיקת חכמי המזרח, מצאתי יהדות מהבית. ראיתי רבנים שיודעים לחבר את ההלכה השמימית לארץ.  יהדות של אמצע, מתונה. יש בית מדרש אחד, "ממזרח שמש –כי"ח", שמצליח לחבר  את התורה והזהות היהודית לאנשים כאן ועכשיו."
 הגב' ברנסטין גילתה עניין רב בסטודנטים הצעירים וחדורי המטרה: "האם אתם מכירים אחד את השני?", שאלה, "והאם הייתה לכם הזדמנות להיפגש?" התשובה לשתי השאלות הייתה כי הסטודנטים נפגשו בכנס נטועים השנתי שנערך באופקים אשתקד. היא  התעניינה גם בעתידם: "איך אתם רואים את  עצמכם בעתיד? חוזרים לקהילה ועובדים בה, או לא דווקא, ותרצו להיות פוליטיקאים"? על כך ענתה הסטודנטית שירן ברצינות תהומית וחד-משמעית שהייתה רוצה להיות שרת החינוך.

מוטיב הזהות היהודית שעבר כחוט השני ביום זה, הוא אחד המרכזיים בליבת ערכי 'כל ישראל חברים'. דרך הלימוד של הנושא ניתן להבחין ברצון להנחיל את היהדות כמתונה, מכילה וסובלנית שיודעת ורוצה לקבל את האחר והשונה. העבודה הרבה והמושקעת של המנחים ומנהלי התכניות שהשתתפו ביום זה ניכרת היטב בהכרת התודה ובמחויבות של מנהלי בתי הספר ומוריהם. ציון לשבח ניתן לתלמידים המדהימים שהשקיעו בהצגות והפליאו בשיח המשותף עם צוות הנהלת כי"ח, הגב' ברנסטין וכל משתתפי הביקור. יישר כוח!