דברי הפתיחה של יהודה מימרן מנהל (1999-2005) המרכז למנהיגות יהודית חברתית 'ממזרח שמש' בכנס היסוד.

היהדות נותנת מקום מרכזי ביותר, אולי מכריע לערכים החברתיים. מרכזיות זו באה לידי ביטוי: בריבוי המצוות הקשורות ליחסים שבן אדם לחברו, בדברי הנביאים המוכיחים נגד פגיעה בזולת - בגוף, בנפש וברכוש ותובעים להיות קשובים למצוקות הזולת, ודרך הבולטות של ערכים אלה בחיי המעשה של קהילות יהודיות בגולה, עד לפני כמה עשרות שנים.

אין כמעט אנשים הטוענים שאין זה ראוי לעזור לזולת, למנוע עוול, או לבסס חברה על צדק ויושר. למרות ההסכמה הכמעט גורפת למרכזיותם של הערכים החברתיים הרי שהמציאות החברתית, שאנו חיים בה, עומדת בניגוד צורם לערכים אלה.

הקמת המרכז למנהיגות יהודית- חברתית "ממזרח שמש"

זכור לי הרגע בו קיבל המונח "יהדות חברתית" קיום עצמאי. ישבנו דני דניאלי (אז מנהל פרויקטים) ואני, במשרדי קרן אבי חי. דני הרים את ראשו מתוך הדו"ח התקופתי אותו הגשתי, אחד מני מספר דוחות במסגרת שנת המחקר שלי (1999). הוא הביט בי ואמר "יהדות חברתית... זה מוצא חן בעיני" ברגע זה המונח התקבע ונפרד מהטקסט אותו כתבתי אל החיים עצמם. הייתה זו פעם ראשונה ששמעתי מישהו אחר, חוץ ממני, משתמש בביטוי זה. אפילו לי הוא נשמע אז מעט זר ומאולץ. את הרגע המדויק שבו הבנתי שאני יכול לבטא רבות מתפיסותיי היהודיות תחת השם של 'יהדות חברתית', לא חוויתי כרגע מרגש או כרגע בכלל.

תודעת השחרור המלווה את החכם המרוקני במפגשיו עם המציאות המודרנית מהדהדת בשיקוליו ההלכתיים. רוחות חדשות מאתגרות את תפישת ה'גבריות' וה'נשיות' בעולמו: ההשכלה המודרנית, המעמד האזרחי החדש והשינוי בתפישה העצמית של הנשים. השינויים שחלים ב'נוכחותו' במציאות מאפשרים לו לגלות את 'נוכחותן' של הנשים. החירות החדשה של היהודי המרוקני, גם אם היא מדומה, זוקפת את קומתו ומאפשרת לו לשחרר את הכפופים לו בהיררכיה הקודמת – ילדים ונשים. החינוך נהיה שוויוני יותר, גם ברמה המעמדית וגם ברמה המגדרית. רשות הרבים– ההופכת נגישה בעבורו והוא יכול לצאת ולהיכנס בה ב'ריש גלי', תרתי משמע – מונגשת על-ידו גם כלפי בנות המין האחר.