מתוך דברים שנאמרו במעגל הסיכום
מידי שנה, מקיימת 'מורשה - כל ישראל חברים', יום עיון שמטרתו העצמת עובדי המנהלה בבתי הספר כאנשי חינוך הלוקחים חלק משמעותי ביצירת הסביבה החינוכית. השנה הגיעו 115 עובדים מבתי ספר בהן פועלת 'מורשה - כל ישראל חברים' ברחבי הארץ, לכנס שהתקיים במשכנות רות - דניאל ביפו.
הפורום התוסס הורכב משומרים, אבות בית, מנקות, מזכירות, לבורנטיות וספרניות - תפקידים שלעיתים קרובות נתפסים במרחב הבית ספרי כ'שקופים'. ההתכנסות החגיגית, היוותה הזדמנות להביע הערכה ולהוקיר תודה לעובדים על עבודתם החשובה.
לאחר דברי הפתיחה והברכות של ד"ר יהודה מימרן, מנכ"ל 'כל ישראל חברים' ושל ד"ר נועם סרי, סמנכ"ל חינוך וחברה ברשת 'דרכא', פתח גיא גרדי מנהל 'מורשה - כל ישראל חברים' את הכנס ב'אני מאמין' של 'מורשה - כל ישראל חברים', הרואה בעובדי המנהלה חלק חיוני מהרצף החינוכי הקיים בבית הספר - מרמת המנהל ועד לאב הבית והמנקה.
חוט השני ששזר את כל חלקי הכנס התבסס על סרטו של ריצ'ארד לבוי -'אסימוני משחק'. הסרט הציג תפיסה חינוכית האומרת: לכל אחד מאתנו היכולת לתמוך ולחזק ולחילופין לפגוע ולהחליש את האחר. ניתן לדמות יכולות אלו כ'אסימונים' אשר ניתנים או נלקחים על ידנו.
לאחר הקרנת הסרט התקיימה סדנת לימוד בית מדרשי, שעסקה במשמעות של מתן 'אסימונים' בבית הספר כדי לחזק תחושות מסוגלות וערך עצמי בקרב התלמידים. המשתתפים העלו דוגמאות מחיי היום - יום בבית הספר, לצד שאלות על האופן שבו הם יכולים ומסוגלים לפעול כאנשי חינוך, במטרה ליצור אקלים בית ספרי מכבד ומאפשר.
בסדנא למדנו קטע מתוך הספר 'ציפור אחוזת קסם' שכתבה זלדה שניאורסון, מחנכת נערצת ומשוררת. התובנה המרכזית שעלתה בקריאה המשותפת הייתה שהתלמידים מביאים איתם לספסל הלימודים בבית הספר את 'תמונת הבית' שלהם. חובתנו כאנשי חינוך לראות ולהבין את המקום ממנו הם באים ולחנך בהתאם. המשכנו בלימוד משותף של סיפור מהתלמוד הבבלי שעסק במתן פתרונות חינוך לא שגרתיים בשדה החינוכי. פתרונות שאותם יכולים עובדי המנהלה לאמץ לעיתים קרובות ביתר קלות, מאשר המורים בכיתה.
בהמשך הכנס, צחקנו והתרגשנו יחד עם צוות 'אנסמבל פלייגו', שהמחיש באופן תיאטרלי סיפורים קטנים ומרגשים שנידבו המשתתפים, בנושא נתינה והכרה. היום נחתם בסיור בשווקיה ובנמלה של העיר יפו.
לקראת הכנס ובמהלכו, נוכחנו לדעת שההעצמה של עובדי המנהלה התרחבה גם למעגלי תמיכה בתוך בתי הספר וקיבלה מגוון ביטוי הוקרה והערכה של הצוות החינוכי ושל התלמידים כלפי עובדי המנהלה. בחלק מבתי הספר, התלמידים התנדבו להחליף את העובדים על מנת שיוכלו להשתתף בכנס. בבתי ספר אחרים, התלמידים הכינו שלטים וכרזות תודה המביעים את הערכתם והוקרתם לאנשי המנהלה.
לא מעט בתי הספר בחרו להעמיק את הלמידה והמודעות בקרב התלמידים בנושא ה'אנשים השקופים'. על ידי כך הם חיזקו בקרב התלמידים את ההבנה והחובה 'לראות', להוקיר ולסייע לאותם אנשים הפועלים בבית הספר ובקהילה.
בתום יום ההשתלמות, ציינו המשתתפים את החשיבות הרבה בשימור השיח והלמידה בנוגע לתפקיד החינוכי של עובדי המנהלה, לכל אורך השנה ולא רק ביום העיון. אחת המשתתפות סיכמה ואמרה: "אם עד כה חשבתי שתפקידי הוא לדאוג שבית הספר יהיה נקי, אני מבינה היום שיש לי הרבה יותר מה לתת מבחינה חינוכית ואישית. ההבנה שאני חלק מהקהילה החינוכית בבית הספר ושיש לי השפעה ואחריות על התלמידים שמגיעים גורמת לי להרגיש טוב."