בכל שנה, עורך הארגון כנס מרכזי בהשתתפות אנשי חינוך, עובדי הארגון והקהל הרחב. השנה יעסוק הכנס ביהדות ישראלית ודמוקרטיה במבחן החברה והחיים המשותפים, נושאים השזורים בפעילותו החינוכית של הארגון בבתי ספר, בקהילות, בפעילות עם קבוצות נוספות באוכלוסייה.
מה מבטא המושג יהדות ישראלית?
"המושג 'יהדות ישראלית' מבטא עיסוק בשאלות של הקיום הריבוני מתוך המסורת היהודית. 'יהדות ישראלית' שונה מיהדות באופן כללי, מכיוון שהיא מתרחשת כאן, במדינת ישראל, והיא מזמנת לנו מגע בסוגיות שאינן נחלתן של חברות יהודיות אחרות, כמו אחריות המדינה כלפי אוכלוסיות מוחלשות, וקידום תנאי מחיה ראויים במדינה יהודית. 'יהדות ישראלית' היא ניסיון לעצב מציאות מדינית חברתית שמושפעת מהמפגש בין המסורת היהודית למציאות הנוכחית."
אילו שאלות, למשל, נמצאות בתחום עיסוקה של היהדות הישראלית?
"למשל, מעמדם של ערביי ישראל ואזרחות משותפת מתוך המסורת היהודית. יהדות ישראלית צריכה לצאת בצורה מאוד ברורה כנגד דה-לגיטימציה וגזענות, לשאוף שכל אזרח במדינה יזכה לתנאי מחיה ראויים, וליצור חברה שהיא אור לגויים ביחס למיעוטים החיים בתוכה."
"שאלה נוספת שראייה זו מעלה היא האם תיתכן אזרחות משותפת, לא רק פורמלית, בין יהודים ללא יהודים? ישנן סוגיות רבות החוצות השתייכות דתית, כמו זקנים, פערים חברתיים ועוד. יש מקרים רבים שבהם היהודים והערבים פועלים וראוי שיפעלו ביחד, מאותו הצד של המתרס."
היהדות החברתית, אותו הרעיון שמלווה את יהודה כבר שנים, היא חלק בלתי נפרד מן היהדות הישראלית. "יהדות חברתית היא משמעות מרכזית של יהדות ישראלית. זוהי בחינה של הערכים היהודיים והעיצוב של החברה לאור המסורת והמורשת הזאת. שאלות כמו הפרטת שירותים חברתיים, מוסד מס ההכנסה, צדק חלוקתי, מחוסרי דיור, פערים בחינוך, שינוי שטחי שיפוט ואחרים – קשורות לסוגיות של יהדות חברתית במדינה הישראלית. הערכים הדמוקרטיים בראייה הזו נובעים מהעולם היהודי."
האם הזהות היהודית יכולה לתרום לזהות האזרחית של הפרט?
"אופי האזרחות במדינה יהודית הוא שונה מכל אזרחות אחרת – היא מעמיסה מחויבות נוספות ומעלה את השאלה: מה אני צריך לעשות על בסיס המסורת היהודית כלפי הזולת? דוגמא לכך היא השבת אבידה. אני סובר שהיהדות מחייבת אותנו לאזרחות אקטיבית, מעבר לדרישות החוקיות. ישנה חובה לפעול כנגד עוולות – גם ברמת המדינה וגם ברמת הקהילה, אך גם ברמה האישית. מדובר בשאלות שהיהדות הישראלית מעלה, ובכך היא יוצרת שכבה נוספת של אזרחות."

פסיפס של זהויות
החברה מורכבת מזהויות של קבוצות שונות. האם היהדות הישראלית איננה מטשטשת אותן?
"יהדות ישראלית מחייבת פעולה משותפת של המגזרים השונים, של אחריות לקולקטיב, של התלכדות סביב בעיות חברתיות משותפת. צריך להימנע משיח שכורך זהות עם אינטרסים. מדובר ברעה חולה בעיניי. אחת המשימות שלנו היא לדבר פחות על 'דתי', 'חילוני' ומושגים דומים, ויותר על 'יהודי' ועל 'אזרח'. העיקרון המוביל צריך להיות הסתכלות על כלל החברה. זו האזרחות בעיניי."
יהודה סובר כי חלק בלתי נפרד מהמושג "יהדות ישראלית" כולל בתוכו יצירת זהות וערכים משותפים חוצי מגזרים, שכולנו נושאים בהם מתוקף המסורת היהודית ויצירת מרחב משותף שאינו מגזרי, אלא יהודי ישראלי ורלוונטי לכלל החברה.
היהדות הישראלית, לדבריו, מבקשת דווקא לבטא את ריבוי הצבעים והגוונים שבמסורות היהודיות השונות. "במידה רבה, מדובר בהעלאה של היהדות לארץ. יהדות ישראלית היא תוצר ומיזוג של כלל המורשות היהודיות, ובכללן מסורת יהדות ארצות האסלאם שנפקדת באופן משמעותי מהמערכת החינוכית."
פעילותו של 'כל ישראל חברים' לאור היהדות הישראלית מתפרסת על שלושה תחומים: חינוך יהודי חברתי, מצוינות חינוכית, ורווחה וחוסן חברתי. הארגון פועל ב-90 בתי ספר, 70 קהילות ומגיע לכ-50,000 משתתפים בתכניות מדי שנה, במערך פעילות כלל ארצי שכולל בית מדרש למנהיגות חברתית, הכשרת אנשי חינוך, קידום מצוינות ועוד. העיסוק בתחומים אלו נובע מן הערכים היהודיים ומבטא תפיסה של יהדות ישראלית. "כל האמירות על יהדות ישראלית קשורות לשמו של הארגון.", אומר יהודה, "אנחנו ב'כל ישראל חברים' מנסים ליצור זהות לא סקטוריאלית, ולהגיד שכולם בפנים, כולל האזרחים הערבים. ולא עוד, אלא שהיחס בינינו הוא יחס של חברים – יש מחויבות עודפת כלפי הזולת, מחויבות לקידומן של אוכלוסיות נזקקות."
"הערכים שלנו ניזונים מהמסורת היהודית. ערכי היסוד שלנו מחייבים אותנו גם לכינון זהות וגם לשינוי ועשייה של המציאות החברתית. אנו רוצים לחזק זהות יהודים גם בלימוד בבית המדרש וגם בהשתפות אקטיבית במוביליות חינוכית חברתית. לכן אנחנו עוסקים גם במצוינות חינוכית, בקידום תלמידים ותלמידות לבגרות איכותית ובנוער בסיכון."
"לאחרונה התחלנו לפעול גם בקליטת עלייה. ישנם הרבה קשיים שחווים העולים מצרפת, ואנו מבקשים לסייע בעדם. גם כאן העשייה מחוברת לדבריו של הרב משה מלכה, שפירש את הפסוק מתהילים "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" כמתייחס לעולה וכתב כי "אין לך דל כמו העולה החדש". זהו עוד דוגמה לקשר בין עמדה יהודית ועשייה חברתית."