בשנים האחרונות מקבל תיקון ליל שבועות פנים חדשות, ורבים המתקהלים בלילה הזו, ללמוד ממקום שליבם חפץ. ויש זריזים המקדימים לפני ליל שבועות, ולומדים מעין תיקון לכלל ישראל, וחוזרים ולומדים התיקון כפי שהנהיגונו אבותינו. > קרא עוד...

"הימים ימי סליחות, ונהגו להתחזק באהבת ישראל, שאין לך דבר גדול מאהבת ישראל לעורר רחמים, ולהטות הדין כלפי החסד. שכל ישראל בחזקת כשרים הם, ויש ללמד זכות על ישראל, כי ישראל שורש קדוש, וכל ישראל כולם גוף אחד.> קרא עוד...

חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:> קרא עוד...

דמותו של ר' שמעון בר יוחאי ומעמדן של ההילולות סביבו בארץ ובחברה הישראלית, שונה בתכלית מהמקום שתפסו אלה ברבות מקהילות המוצא של החוגגים. סביב דרכי הציון של ל"ג בעומר באים לביטוי תהליכים של התנשאות והדרה מעמדית ותרבותית.> קרא עוד...

מנהג ה'תיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל הספרדיות והאשכנזיות, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית ('שולחן ערוך'). בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמתה של ההתחדשות היהודית בבתי המדרש הישראליים. בשיעור זה נעסוק בסדר התיקון המסורתי, שמתקיים ברוב בתי הכנסת הספרדיים, קרוב ל-400 שנה. מקורו של המנהג בתקופת המקובלים בצפת במאה ה-16.> קרא עוד...

ימי הסליחות, שמתחילים בראש חודש אלול ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, מזמנים פתח לבחון את תהליך הסליחה. בדרך כלל נדרשת בקשת הסליחה במרחבים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. בשיעור זה נבחן מרחב שלישי, פחות מדובר - המרחב המשפחתי, בין הורים וילדים.> קרא עוד...

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילןן, פותח את שנת המס החדשה במחזור התרומות והמעשרות. כדרכם של מנהגים להוסיף נופך להלכה, התפתח ברוב הקהילות המנהג המקובל והמוכר של אכילה משותפת של פירות האילן וברכה משותפת עליהם.> קרא עוד...