משה גדל בארמון אך בבגרותו נזכר במוצאו ופונה להנהיג את יציאתו ממצרים. בשיעור נעיין בדמותו של משה כמנהיג חברתי, המגלה איכפתיות לגורל האדם הסובל והנדכא בידי אחרים. נעיין בדברי הרב משה כ'לפון הכהן, המצביע על מאפייני מעשיו של משה.

> קרא עוד...

בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.

  בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)

לתפילת הוידוי יש מקום מרכזי בעבודת יום הכיפורים, זהו צעד משמעותי בדרך לתשובה אישית. בשיעור נעיין במקורות העוסקים בווידוי ונראה שהווידוי הוא המרכיב המרכזי של התשובה. מסיפורי תורה, נלמד איך אפשר לשנות את המציאות ולהשפיע על העתיד ולתקן את העבר באמצעות אמירת הוידוי.
השיעור פותח עבור בתיה"ס של אליאנס במסגרת ה'פרוייקט האירופי'.

בחג הסוכות אנו מצווים לצאת מבית הקבע שלנו ולגור 8 ימים בסוכה שהיא בקתה רעועה, ולצאת מאשליית הביטחון שמעניק לנו בית הקבע.
בשיעור זה אנו מבקשים להבין את טעם הציווי, ואת הקשר שלו למועד זה בשנה.
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה בשיתוף אליאנס והפרוייקט האירופי. 

> קרא עוד...

שמחת תורה כשמו כן הוא: חג של שמחה, ריקודים, הקפות עם ספרי תורה, דגלים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון מדוע חוגגים את שמחת התורה בסוף חודש תשרי ולא בסיון, מועד מתן תורה בסיני. 
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה, בשיתוף אליאנס במסגרת הפרוייקט האירופי.

מגילת רות מתארת את הווי החים בימי הקציר בתקופת המקרא וכיצד יישמו את מצוות התורה לצדקה בשדה: לקט, שכחה ופאה. נכיר את דרכי החסד של גיבורי המגילה ונבחן במה נוכל להידמות להם.
השיעור פותח עבור בתי הספר באירופה במסגרת "חברותא" של אליאנס והפרוייקט האירופי.

במערך זה נרחיב את מושגים 'ציונות' ו'חלוציות'. נכיר את עיירות הפיתוח, ואת תפקידן בשמירה על ביטחון המדינה, פיתוחה ושגשוגה. ננסה לברר מדוע עשייה זו לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

תפילה מיוחדת חוברה לשלום המדינה בשנותיה הראשונות, תפילה המדברת בלשון התפילות הקדומות ומבקשת על שלומה של המדינה הצעירה.
בשיעור זה נבקש להבין את הברכות והמשאלות שנאמרות בתפילה ונזמין את התלמידים להוסיף בקשות וברכות משל עצמם.
השיעור פותח במסגרת 'חברות' שיעורי חגים לבתי הספר באירופה במסגרת ה'פרוייקט האירופי ורשת אליאנס.

מדי שנה אנו חוגגים את יום העצמאות. בשיעור זה נברר מה יש לחגוג. מה מדברי הנביאים במקרא התגשם במדינת ישראל, ולמה אנו עדיין שואפים.
זהו אחד מהשיעורים שנכתבו עבור בתיה"ס באירופה במסגרת ה'פרוייקט האירופי' ורשת אליאנס.

ההגדה דורשת מכל אדם להרגיש 'כאילו הוא יצא ממצרים', כלומר השתחרר מעבדות. האם אנו באמת בני חורין? בשיעור זה נעיין בקטעים מההגדה, ובדברי הרב קוק, האומר שהחירות היא לא רק מעמד משפטי, אלא מצב תודעתי, החופש להיות אני עצמי. השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה עם 'אליאנס ובשיתוף ה'פרוייקט האירופי'.

ההגדה פותחת במילים: "הא לחמא עניא". בשיעור זה נעיין בפתיחת ההגדה, ונברר מדוע בחרו לפתוח בה את ליל הסדר. נדגיש את הקשר בין זכרון העבר לבין המעשים שלנו בהווה, ונחשוב איך לבטא את דאגתנו לזולת בחג הפסח. 

במגילה נאמר שעם ישראל "מפוזר ומפורד בין העמים". כדי לתקן את הגזירה, מכנס מרדכי את היהודים לפעולה משותפת. בפירוד וכינוס בשעת צרה נעסוק בשיעור זה. מכאן ניתן להמשיך לשיעור "ערבות הדדית בפורים". 
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

זהו שיעור המשך לשיעור "ערבות הדדית במגילת אסתר" ובו נראה איך מבטאות מצוות החג משלוח מנות ומתנות לאביונים, את המהפך שבמגילה, מפירוד לקרבה משמחת בין חלקי העם. האם זה פועל גם בימינו? על כך נשוחח בשיעור.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

הגמרא קובעת כי בפורים 'חייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
מה פשר חובה זו? איזה מקום יש ליין ולשתייתו במורשת היהודית? איך נדע מתי לעצור בשתיה?
בשאלות אלו ואחרות עוסק שיעור זה.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

לפי אמרת חכמים "גדול תלמוד המביא לידי מעשה", בשיעור זה נעבור מלימוד לעשייה. לפניכם מהלך פעילות בקהילה, פעילות המגלמת עזרה לזולת, עבודת צוות, ועוד. 

עריכת אירוע פורימי בבית הספר היא אתגר חינוכי משמעותי. בבתי ספר אחדים יש מסורות, אחרים מתלבטים מידי שנה כיצד לחגוג. אנו מציעים כאן מסגרת הפעלה עליזה המפעילה כוחות יצירתיים מתוך בית הספר. אמנם נדרש מאמץ לארגון אירוע כזה, אך שכרו (החינוכי) בצידו! 

לפניכם שעור העוסק בברור ערכי חברתי במגילת אסתר. אין כאן לימוד של המגילה עצמה אלא, יציאה מתוך סיפור המגילה לדיון חברתי. בשיעור זה נרצה להכיר את מערכת הערכים עליה מבוססת מלכותו של אחשורוש, ממלכה שהשתרעה "מהודו ועד כוש" כלומר ברוב העולם התרבותי בימיה.

המגילה שקוראים בפורים נקראת על שמה של המלכה אסתר. אך מה תפקידה באירועים הדרמטיים המתוארים במגילה: האם היא מניעה מהלכים או נסחפת בתוכם? בשיעור זה נבחן את אישיותה של אסתר ואת המהפך שהיא עוברת מנערה צייתנית ונכנעת למלכה פעילה ויוזמת. נעשה זאת במגוון דרכים: התבוננות ביצירות אמנות, עיון בפסוקים וקריאת מאמר.

בשיעור זה נלמד על מצוות חג פורים ועל מהות החג שהיא שמחה בנתינה. ה'פור' שנגזר על היהודים בימי אחשוורוש היה בגלל היותם "עם מפוזר ומפורד", עיקר מצוות החג, מנסות לגרום לתיקון באמצעות אחריות חברתית מאיש לרעהו באמצעות נתינה: משלוח מנות, מתנות לאביונים.