רן חורי

א.
בתפילת שבת באחד מבתי הכנסת מצאתי ספר ישן בכריכה כחולה: ספר ללימוד מחשבת ישראל משנות השישים, שערך הרב שאול ישראלי, ראש ישיבת מרכז הרב. בין מזמור למזמור בקבלת השבת עברתי בין דפיו, יודע שאין סיכוי – אבל אולי בכל זאת? כמו שציפיתי, לא היה שם שום חכם ספרדי מאז תור הזהב בספרד, לפני למעלה מ-500 שנה. יהדות בגוון אחד.
לפני שנתיים התברר שכך המצב גם היום, בעשור השני של שנות האלפיים: בספר לימוד חדש ללימודי מחשבת ישראל, עמדה רשימת החכמים הספרדים שאחרי תקופת תור הזהב על אחד בלבד; מול מאות אחרים מארצות אירופה. ההתעלמות הזו לא הייתה חדשה בעיניי; כבוגר מערכת החינוך הכרתי אותה זה מכבר. אך יחד אִתה זכיתי להכיר בשנים האחרונות גם דרך חדשה – דרכו של מקום העבודה שלי, ארגון "כל ישראל חברים".
את פרויקט "החכם היומי" רבים מכם זכו להכיר. מאגר מידע על חכמי הספרדים במאות האחרונות, שמציג את סיפור חייהם ומגוון מדברי תורתם של חכמים רבים, חלקם נשכחים, שהפרויקט הזה גאל אותם וחשף אותם לחברה הישראלית. יכולתם לפגוש אותם באתר אינטרנט, בחוברות הלימוד ובאפליקציה, בסרטונים ובפרסומות ולהכיר את העולם החדש הזה. הפרויקט הזה לא היה נוצר אם לא היה פה חוסר, ואם לא היו קמים אנשים בעלי חזון ומבקשים לחלוק עם החברה הישראלית עולם שלם שעד כה פחות נחשפה אליו. המגמה הזו, של הכרה בחוסר הקיים מחד, ומאידך בצמא ובצורך בשינוי, הביאה לעוד שינויים משמעותיים. אחד מהם הוא ועדת ארז ביטון.

ב.
ועדת ארז ביטון, או בשמה הרשמי, "הוועדה הציבורית המייעצת להעמקת הזהות של קהילות המזרח וספרד במערכת החינוך", הוקמה במרץ האחרון. היא מבקשת לחשוף את תלמידי ישראל כולם לעושר שבמסורת הספרדית, עושר שעד כה לא נחשפו אליו כראוי. בוועדה שבעה חברים, ובהם המשורר ארז ביטון, היו"ר, ד"ר יהודה מימרן, המנכ"ל שלנו, הרב פרופ' משה עמאר, המלמד בתכנית שערי עוזיאל לרבני ישראל, ואחרים. כל אחד מן החברים מוביל ועדת משנה העוסקת בתחום אחר. ד"ר יהודה מימרן מוביל את ועדת ההגות.
הבחירה לחדש את פניה של מערכת החינוך בקולות מן המזרח עלולה לעורר גם התנגדות מסוגים שונים. יש שיטענו כי לימוד מסורותיה של יהדות מסוג אחד יפלג בין קבוצות שונות. יש שיראו במסורת הגלות חומר שיש לחקור בשיעורי ההיסטוריה, אך לא דבר הרלוונטי למערכת החינוכית במדינת ישראל.
"הוועדה איננה מבקשת ליצור תחרויות בין זהויות מתגוששות בזירת החברה הישראלית, אלא להפך," מסביר יהודה את תפיסתה של הוועדה, "לייצר מרחב שבו זהות מאחדת ומלאה אהבה באה לידי ביטוי. זו הפרספקטיבה שמתוכה אנו ניגשים לכל הסיפור של שילוב יהדות ארצות האסלאם. זו גישה המאפיינת את היהדות הזו לאורך השנים – היא באה מתוך אחדות ואהבה. לא היו אצלנו מונחים סקטוריאליים, אלא דגש על היהודי ועל המאחד בין היהודי. זו גישה שמתוך אהבת ישראל מתגברת על הקשיים והכאבים, על העוולות והפערים. התרומה האפשרית של גישה זו למערכת החינוכית היא חיזוק העובדה וההבנה שאנחנו עם אחד."גם לטענה בדבר חוסר הרלוונטיות של העבר להווה מתייחס יהודה. "יש בעולם התוכן של יהדות ארצות האסלאם אוצרות מאוד גדולים של ערכים והגות, שמכוננים גישות שרלוונטיות מאוד לחיים שלנו היום ברמת הפרט והכלל: יחסי דתיים וחילונים, הלכידות הלאומיות, סוגיות הגיור, בתי הדין, פערים חברתיים, ועוד." דיון ביניהם בנושא תוכלו לשמוע בסרטון בתחתית הדף, מ"רדיו ללא הפסקה".
אנו בארגון מכירים את העולם הזה: במשך שנים אספו בתכניות השונות של כל ישראל חברים תכנים כאלו – אם בלימודים קבוצתיים עם קבוצות מנהיגות, אם בתהליכים בבתי הספר, אם במאגרי המידע של החכם היומי. תכנים העוסקים בזהות, בכבוד האדם, באחריות חברתית, שמציעים דרך אחרת, ושראוי לחלוק אתם עם החברה הישראלית.

ג.
מה נראה בעוד כמה שנים במדף הספרים? איך ייראו פניה של מערכת החינוך אחרי הטמעת מסקנותיה של הוועדה?
"השינוי יחול לא רק במקצועות היהדות", אומר יהודה על מימוש חזונה של הוועדה, "אלא גם בציונות, בספרות, בהיסטוריה, באמנות, בטיולים ובתחומי דעת שונים, גם בחינוך הלא פורמלי, שבהם יוצג סיפור רחב ושלם יותר."
לנו לא נותר אלא לקוות שארון הספרים החינוכי והיהודי יהפוך בעתיד, בעקבות עבודת הוועדה, לרחב יותר, רלוונטי יותר ומשמעותי יותר.