שיחה עם אסף סוברי, רכז פיוט
סדר טו בשבט שהתקיים השנה בבית הספר 'בןגוריון' באופקים, היה שונה ומיוחד. הפייטן משה זגורי, אב של תלמיד בבית הספר, פתח את הסדר ושר יחד עם כל קהילת בית הספר את הפיוט: 'יום ט"ו בשבט הנהדר'. הרעיון לשלב בטקס את שירתו של משה, פייטן הבקיא בשירת יהודי מרוקו ובנוסח הספרדי ירושלמי, התקבל בהתלהבות בקרב הצוות, התלמידים וההורים שנכחו בטקס.
"הפיוט בטקס היווה את שיאו של תהליך עבודה ארוך שנעשה בבית הספר, במסגרתו נערכה היכרות רוחבית עם נושא הפיוט בקרב כיתות ב'-ו'", מסביר אסף סוברי, רכז הפיוט ב'מארג מורשה - כל ישראל חברים'. "התהליך מתחיל בסיפורים האישיים של התלמידים, אנו פוגשים את מגוון הקהילות הקיימות בבית הספר: אזרבייג'ן, מרוקו, רוסיה ועוד. התלמידים מגלים שכשם שקיימים מאכלים, מנהגים ושפה ייחודיים לכל קהילה, כך גם קיימים מוסיקה וצלילים הייחודיים לה. בשלב הבא נלמדים פיוטים מוכרים כמו: 'שלום עליכם', 'אחד מי יודע', 'לכה דודי' ו'בר יוחאי'. תהליך דומה של לימוד התרחש השנה גם בבית ספר 'ציפורי' בבת ים, בבית הספר 'הרב תחומי' באופקים ובבתי ספר נוספים.
מטרת התכנית היא ליצור היכרות מקיפה של כלל קהילת בית הספר עם נושא הפיוט ברמת התוכן והעשייה, ובהתאמה לצורכי בית הספר. כחלק מהתפיסה ההוליסטית של התהליך אסף לוקח חלק פעיל גם ביצירת טקסי חג ומועד בבית הספר עם דגש על האפיון המוסיקלי שלהם, יחד עם הרכזות והמחנכות.
ירדנה נחתומי –מנהלת ב'מארג מורשה – כל ישראל חברים', רואה בלימוד הפיוט בבתי הספר מרכיב חשוב בעיצוב זהות: "התכנית מאפשרת לתלמיד להכיר ולהעריך את המסורות המשפחתיות שלו. הידיעה שבבית הוריך ובארץ שממנה הגיעו יש עולם תרבותי ומוסיקלי מלא ועשיר, היא תובנה מעצימה מאוד, במיוחד עבור תלמידים המגיעים מקהילות שלא זכו לביטוי תרבותי הולם. כמו כן, שירת הפיוט הִנה דרך נהדרת להעשיר את אוצר המילים היהודי-תרבותי של התלמיד".
"מעבר לשמחה ולהתלהבות שבה התקבל הפיוט", ממשיך אסף להסביר, "שמחתי לראות איך בנו של משה זגורי, תלמיד בכיתה ד', היה גאה מאוד במקום שלקח אביו בבית ספר. ההתרגשות מהנכחת זהותם ותרבותם של התלמידים חוזרת על עצמה במפגשים המוזיקליים בהרבה בתי ספר"
אסף רואה בעבודתו שליחות, שביסודה עומד הרצון לחשוף בפני התלמידים את הידע והערכים הגנוזים במסורת המוזיקלית מבית אבא ואימא: "העבודה עם הפיוט מהווה בעיני ערוץ אלטרנטיבי חשוב לתכניות המוסיקה שהילדים חשופים אליהן ולערכים העולים מהן. אני מעוניין לחבר את התלמידים לתפיסה שעומדת בבסיס הפיוט, תפיסה המתמקדת דווקא בכוח של הקבוצה ובחיבור של הפרט אליה. אני מקווה להביא בפניהם את הרפרטואר הרחב והעשיר שמתוכו יונק הפיוט, רפרטואר שהוא לעתים קרובות גנוז ונסתר בפני אוכלוסיות שלמות בחברה הישראלית. המטרה שלי היא להוציא את הפיוט לאור, לשיר אותו ולהפוך אותו למשהו חי ונושם".
השליחות של אסף אינה מסתכמת בהוראת פיוט לתלמידים. הוא מעונין להביא את הפיוט גם למורים. בפרויקט 'שתלתם ניגונים' שמתקיים במפגשי מורים של כמה בתי ספר, המורים בוחרים פיוט מבית אבא ומספרים את הסיפור שמאחורי השיר לשאר חברי הקבוצה. לאחר מכן הם שרים כולם ביחד את השיר. "המטרה המרכזית של המפגשים האלה", מציין אסף,"היא לעודד את השירה המשותפת, לעודד השמעת מוסיקה בבתי ספר ובעצם ליצור מחדש את המקום של 'המורה למוסיקה' שהיה משמעותי בעבר בבית הספר ושקצת אבד".
פרויקטים נוספים שאסף מוביל הם כיתות ז' בבית ספר 'הרב תחומי' באופקים חקרו במסגרת עבודת שורשים פיוט שנשמר במשפחת התלמיד. בבית ספר 'אביר יעקב' באופקים נערכה הילולה קהילתית לזכרו של ה'בבא סאלי', רבי יעקב אבוחצירא, ששילבה פיוטים ושירה באמהרית, והיד עוד נטויה. על כך אומר אסף: "חשוב לי לעבוד עם כלל קהילת בית הספר ולחבר גם את ההורים לחוויה ולעשייה. אם נצליח לרתום את ההורים והמורים לשמר ולהנחיל את המורשת המוסיקלית, גם כשאני כבר לא אהיה בסביבה, זו תהיה בעיני הצלחה אמיתית".
מעבר להיותו רכז פיוט ב'מארג מורשה – כל ישראל חברים', אסף הוא חבר להקת 'ממעמקים', העוסקת במוסיקה יהודית. הוא מעיד על עצמו שהוא מאמין גדול בכוחה של המוסיקה לחבר בין קבוצות ותפיסות שונות ואומר: "משמח אותי מאוד לראות כיצד טרנד הפיוט הולך ומתפשט בחברה הישראלית דרך יוצרים ישראלים עכשוויים. אפשר לומר שהפיוט הוא שירת הקודש העברית, ששלטה מאות שנים בעולם היצירה החופשית והאישית של העם היהודי. אם אפשר לדבר על חזון, אז הייתי רוצה לראות את תרבות הפיוט הופכת לחלק בלתי נפרד מכל תחומי החיים בארץ, ממש כפי שהיה בעבר".
שליחותו של אסף היא חלק מפעולה רבת שנים של 'מארג מורשה – כל ישראל חברים'. בתחום הפיוט ובמסגרתה פותחה ויצאה לאור סדרת ספרי הלימוד 'שירים ושורשים'. הסדרה עוסקת בהנחלת מורשת הפיוט של קהילות ישראל לתלמידי בתי הספר.
