בתחילת חודש מרץ, ביום ראשון לפנות בוקר, יצאנו, חברי ההנהלה של 'כל ישראל חברים', מתל אביב בטיסה לפריז לסמינר בן חמישה ימים. השמש האירה לנו פנים, דבר נדיר למדי בחודש מרץ באירופה.
משדה התעופה בפריז נסענו ל'רוזאי אונ-ברי' הגענו לשער ברזל גדול ונכנסנו לביתו של מארק אייזנברג, נשיא 'אליאנס' העולמי, שאירח אותנו במאור פנים. לאחר ארוחת צהריים, עברנו למבנה שהיה פעם אורווה ומגורי משרתים, והיום יש בו אוסף של צעצועים שונים ומגוונים.
הסמינר החל בתפאורה קצת משעשעת של מטוסי צעצוע, רכבות, קרוסלות מסתובבות ופוסטרים לילדים מתחילת המאה הקודמת. בסמינר השתתפו צוות של 'אליאנס' פריז ואנחנו, הצוות הבכיר של 'כל ישראל חברים'. במהלך חמישה ימים חלקנו חזון לארגון אחד ומטרה משותפת - ליצור צוותי עבודה ולהכיר זה את עשייתו של זה בצורה מעמיקה.
תחילה הכרנו זה את זה בסדנאות היכרות ייחודיות בשיטת TEAM BUILDING . אחר כך עבדנו בצוותים לפי נושאי התמחות משותפים - בית מדרש, הכשרות ובתי ספר, מדיה ותקשורת. חווינו לימוד משותף, שוחחנו על האמנה של בתי הספר ברשת האירופאית והקשבנו לחזון של מארק אייזנברג נשיא אליאנס העולמי וסם פינטו יו"ר כל ישראל חברים לגבי 'אליאנס' ו'כל ישראל חברים' בפעילותם בעולם ובארץ.
בין הסדנאות, תרגילי ההיכרות והלימוד המשותף הקשבנו לאורחים מכובדים כמו מר רוג'ה קוקרמן, נשיא ארגון 'קריף' – ארגון-הגג של הארגונים היהודיים בצרפת, ומר דב זרח, חבר במועצת המנהלים של אליאנס בנושא היחסים בין ישראל לתפוצות.
ביקרנו בבתי ספר בפריז, פגשנו תלמידים, נכנסנו לשיעורים, שוחחנו עם מנהלים ומחנכים מבתי הספר באירופה שהגיעו לפגוש אותנו בספרייה היהודית הגדולה באירופה והתרגשנו עם אלי אללוף, היועץ האסטרטגי של 'כל ישראל חברים', אשר גילה באחד הספרים את תמונת אביו כילד בבית ספר של אליאנס במרוקו. (קישור למדיה-טק – השלוחה הדיגיטלית של הספרייה – יעלה בקרוב באתר של 'כל ישראל חברים').
התארחנו בישיבת הוועד המנהל של 'אליאנס', בה הוצגה פעילות רשת בתי הספר 'דרכא' והאתגרים של 'אליאנס' לעתיד הקרוב.
קצב הסמינר היה מהיר, הזמן נמתח עד הקצה, הייתה תחושה מרוממת של עשייה ושל מטרות משותפות, הגענו להבנות מהותיות לגבי חזון 'הארגון המשותף', החשיבות של העבודה ביחד תוך הישענות על 153 השנים של הארגון החשוב הזה, עם מבט קדימה לעתיד. הצלחנו להכיר באופן אישי ומקצועי את הצוות של פריז וגם להעמיק את העבודה המשותפת הפנימית שלנו.
הייתה תחושה שטווינו חוטים מקשרים בין צרפת לישראל ובין שתי התרבויות, בנינו יחסים אישיים תורמים ומקדמים למען עבודה משותפת בהמשך.