עמיחי צור

כבר בסיומה של שנת תשע״ה עלתה בתכנית מארג-כל ישראל חברים השאלה: היבדלות או השתלבות? האם קיים סיכוי ליצירת מארג חיים משותף, בסיס עמוק של כבוד לזהותו של האחר, או שאנו זקוקים לפרידה?

מבט לעבר ירושלים / נעים עריידי
אוּלַי נֶאֱסֹף
אֶת כָּל הָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת
שֶׁבְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
אוּלַי נִבְנֶה
כֹּתֶל אַחֵר
מִסְגָּד אַחֵר
וּכְנֵסִיָּה אַחֶרֶת.
אוּלַי
נִשְׁכַּח טָעֻיּוֹת הֶעָבָר.
אוּלַי
סוֹף סוֹף נִבְנֶה
עִיר אַחֶרֶת
לֹא בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם
נִקְרָא לָהּ יְרוּשָׁלַיִם.

בסיום מפגש סיכום שנת העשייה תשע״ה, אשר עמד בסימן: ״זהויות בירושלים, הבדלות או השתלבות״, החלטנו להביא את השאלה אל תוך עולם בתי הספר. האם עלינו לבנות יחד עיר חדשה, כדברי השיר? או עלינו לאחד את העיר למרחב זהות אחד? אולי יש דרך נוספת?
בהשתלמויות הקיץ של בתי הספר שאלנו על מקומו של האחר בחברה הישראלית. מצאנו שלאחר מקום מרכזי בעיצוב זהותנו היהודית והאזרחית כפרטים ואף כאומה. החלטנו להמשיך ולהעמיק בזיקה בין השפה היהודית והאזרחית, דרך בחינת החיים המשותפים כאן במדינת ישראל.

״בני אדם עשויים לשאוף על תכליות רבות ושונות ועם זאת להיות, אנושיים לגמרי, מסוגלים להבין זה את זה, לגלות סימפטיה זה כלפי זה.״
ישעיהו ברלין

ביום הזיכרון ליצחק רבין ז״ל קיימו בתי הספר את יום הדילמה. יום זה מעמיד את היכולת של דעות שונות ובני אדם שונים לחיות במחלוקת ובשלום.
בית הספר ״גפנים״ מבקעת הירדן בחר להעמיק עם תלמידיו בנושא השבת במרחב הציבורי במדינה יהודית ודמוקרטית. תלמידי בית הספר הכירו את הגישות השונות בוויכוח על אופייה של השבת במדינתנו.
חטיבת הביניים ״הראשונים״ בהוד השרון העלתה את הדילמה בסוגיית הפליטים הסורים, דרך התנגשות הערכים הכנסת אורחים ועניי עירך קודמים. העיסוק בדילמה הציף את המורכבות של שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, אל מול מחויבותה של המדינה לערכי הדמוקרטיה האוניברסליים.
בתיכון ״בית ירח״ מעמק הירדן בחרו להעמיק ביחס בין הפרטי לציבורי דרך עיניו של האמן. כיצד מציגים זהות יהודית בנויה, חזקה ומתפתחת, ובאותה נשימה, גם הומניסטית, כללית ואוניברסלית?

דברים ששמענו מתלמידים:
• אני למדתי שאפשר לחיות באי הסכמה.
• צריך לקבל את דעות האחר גם אם הדעה שלו לא מקובלת עלי.
• כל אחד חושב אחרת ואין סיבה להיגרר לאלימות ורצח בגלל דעות שאיני מסכים איתן.

"אזרחי ישראל, ישראל היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית, זקוקה היום לקריאת השכמה"
הנשיא ראובן ריבלין

גם את ימי הכשרת הרכזות שלנו במארג, החלטנו לייחד לשאלת הזיקה בין השפה היהודית לאזרחית. המפגשים שילבו עיסוק ביחס בין השפות, ולמידה על מורכבות החברה שלנו בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל תפקידנו ביצירת מארג של חיים משותפים. כל רכזת התבקשה לתרגם, על פי תפיסת עולמו הייחודית של בית ספרה, את שאלת המורכבות בין השפה היהודית לאזרחית לשיח מובנה בחדר המורים ובכיתות.
התובנות שהעלו הרכזות:
• קיבלנו כלים שיסייעו לנו להרחיב את שיח הזהות היהודית אזרחית בבית הספר.
• אימצתי את גישת המורכבות למפגש בין היהדות לאזרחות.
• הפנמתי את גודל האחריות המוטלת עלינו, להעברת הגישה המשלבת את השפה היהודית והאזרחית במדינת ישראל.
• ההשתלמות סייעה לי להבין את הקשר הישיר בין הכלי לתוכן, בין שיח הזהות היהודית אזרחית, למוצר המארגי הבית ספרי.

"זהותי העצמית תלויה ביחסים הדיאלוגים שלי עם אחרים משמעותיים"
צ׳ארלס טיילור

הדיאלוג הוא כלי מרכזי להעמקה בזהות. זוהי העמקה דרך מפגש, צפייה ושיח עם האחר ממני. אירועי למידות בין העמיתים לתכנית מארג מבתי הספר השונים הם המפתח להצלחת התכנית ולהעמקתו של כל בית ספר בזהותו היהודית, הציונית, והאזרחית-דמוקרטית. כבכל שנה אנו מקיימים שני מפגשי למידות בין עמיתים, אחד לבתי הספר היסודיים ואחד לבתי הספר העל-יסודיים, הנערכים בבתי הספר בוגרי התכנית. במפגשים אלו עולות שאלות, נוצרים חיבורים ומתהדקות תפישות עולם. נוצר מרחב שמעצים, מצד אחד, את המשותף והיחד של קהילת מארג, ומצד שני, את השוני והייחודיות של כל פרט בקהילה.
זוהי הזדמנות לשוחח יחד על שאלת הזיקה בין השפה היהודית לזו הדמוקרטית, דרך מבחן החיים המשותפים במדינה, ולקבל מרחב תפיסה על האופן שבו מתייחסים בתי הספר השונים לסוגיה זו.

נמשיך במעלה השנה ליצירה של מארג משותף, של שיח מברר ומעמיק בזהותנו היהודית, הציונית והאזרחית דמוקרטית, למען חיים משותפים של שלום במדינת ישראל.