איילה שניר
"כמו תמיד, היה כנס נפלא וחשוב"..."מעשיר מאוד ומעניק נקודות למחשבה"... "בחירה מצוינת של מרצים, עולם תוכן מרתק"... "טוב שהיה איזון בין הקולות השונים". אלו רק חלק מהרשמים ששמענו ממשתתפי כנס 'כל ישראל חברים' לחינוך וחברה, תשע"ו שהתקיים ב-1 בדצמבר, 2015 במרכז יצחק רבין בת"א.
בכנס נפגשו 400 אנשי חינוך וחברה מרחבי הארץ כדי לבחון את מערכת היחסים בין יהדות ישראלית לדמוקרטיה, מתוך התבוננות בסוגיות אקטואליות בחברה הישראלית. במשתתפי הכנס היו מר סם פינטו, הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר קרן רש"י - רא"ל (מיל') גבי אשכנזי ויו"ר ומנכ"ל חברת "צ'ק פוינט" - גיל שוויד.
ד"ר יהודה מימרן, מנכ"ל 'כל ישראל חברים', פתח את הכנס והתייחס בדבריו למצב הביטחוני. "אירועי הטרור", אמר, "הם זילות בחיי האדם המביאים לקהות חושים ולאטימות". ומתוך המצב הזה, דווקא במקומות הלא צפויים, צצים ועולים קולות אחרים, שפויים. היטיב להגדיר זאת אלי ברקת – סמנכ"ל חינוך ב'כל ישראל חברים' שהעניק את אות ההוקרה לבית הספר כי"ח חירשים בירושלים על פועלו בקרב תלמידים לקויי שמיעה מהמגזר היהודי – החרדי והחילוני והערבי כאחד. "בית הספר לחירשים", אמר ברקת, "משמיע קול שופר כל השנה. הוא מופת ליישום הערכים של ארגון 'כל ישראל חברים' והוא משל לחיים משותפים של כל חלקי החברה הישראלית".
מנהלת בית הספר גילה טטר סיפרה על תקרית עם שכן שהביע את מורת רוחו על נוכחותם של התלמידים הערביים בשכונת קרית היובל. על רקע העלבון, בחר אחד התלמידים - אחמד, לאותת לו בשפת הסימנים מסר מרגיע – "אני מבין שאתה מפחד כי יש כאן הרבה ילדים ערבים, גם אני הייתי מפחד אם הייתי יהודי. אבל אנחנו פה חיים ביחד"...
השנה העניק 'כל ישראל חברים' לראשונה את פרס 'כל ישראל חברים לחינוך וחברה' שניתן לאדם או לארגון שתרם תרומה משמעותית לקידום החינוך והחברה במדינת ישראל. מקבל הפרס לשנת תשע"ו הוא ניסים כהן, מנכ"ל עמותת 'יכולות', על קידום ערכים מרכזיים של אהבת האדם וכבוד האדם, יצירת הזדמנויות למימוש הפוטנציאל הגלום בכל התלמידים באשר הם, הובלת שינוי חברתי משמעותי במדינת ישראל ויצירת מוביליות חינוכית וחברתית משמעוית באמצעות צמצום פערים בין תלמידים ברחבי הארץ.
השופטת בדימוס דליה דורנר, שריתקה את הקהל, התייחסה לאפליית מיעוטים וציינה: "במגילת העצמאות כתוב שמדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. לא עשינו זאת. זו טעות. עם חכם לא מדיר עשרים אחוז מתושביו".
יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, הצביע על שתי תופעות הפוכות ומעניינות – מחד, עוינות לממסדיות הדתית, ומאידך רצון עז לחיבור עם המסורת היהודית וערכיה. "החברה הישראלית מצפה שתורת ישראל תוביל את השיח החברתי... עם ישראל לא אוהב ששופטים אותו, אבל זה עם שרוצה יהדות וזיקה לעבר שלו, לערכים שלו".
המשפטנית ומנכ"לית מרכז 'תמורה' - ד"ר יפעת ביטון, בחרה לנסות לפענח מהו היסוד המארגן של הלכידות החברתית במדינה - "דווקא הזהות "היהודית" שנתפסת כאלמנט מאיים יותר על מי שאינם יהודים ברחבי המדינה, יכולה להתברר כמכוננת תחושת קהילתיות שאיננה מדירה".
ראש מועצת דאלית אל כרמל, רפיק חלבי טען כי "לא תהיה מדינה דמוקרטית אם לא תהיה חתירה להגשמה של צדק חברתי" ובחר לצטט מדבריו של מרטין בובר: "אם נחיה זה לצד זה, בסוף נחיה זה כנגד זה".
במושב השני העמקנו את הדיון בנושא יהדות ישראלית ודמוקרטיה, בסדנאות שעסקו בהיבטים שונים של חיים משותפים. הנחו: אושרה לרר שייב, הממונה על שוויון בין המינים בחינוך, משרד החינוך ("אחרות ואחריות חינוכית מגדרית ואתנית בחברה דמוקרטית ישראלית"); הרב אלעד פורטל, חוקר קהילות ספרד, עם האימאם איעד עמאר, מנהל תיכון כפר קאסם ("בין הדתי לאזרחי בחברה הישראלית"); שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שעסק בהפרדה בבתי ספר; אינסאף שואהנה ונועה שפירא מנהלות פרויקט "חיים משותפים" במט"ח ("לומדים לחיות ביחד - על המפגש עם האחר"); מיכל אברה סמואל, מנכ"ל פידל – עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה ("בין חלום למציאות – המסע שלא נגמר"); נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם ("60 שנה אחרי, מה למדנו מחטיפת ילדי תימן?"); איריס דורון, מנהלת תיכון 'רמז', פרדס כץ, רנא מרעי, מורה למדעים ב'רמז' ורז גלבר, מורה לעברית, ערערה ואם סהלה על "מורים חוצים מגזרים".
אין ספק כי העשייה החינוכית הברוכה של 'כל ישראל חברים' לכל אורך השנה, בכל רחבי הארץ, מגיעה לשיא ולמיצוי בכנס השנתי שלנו. אנו שמחים להיווכח בכל כנס על הרחבת ההשפעה שלנו, על היווצרותה של קהילה ממשית של "כל ישראל חברים" שכוללת שותפים, עובדים, משתתפים בתכניות ובני הקהל הרחב, שמבקשים להעשיר ולהעמיק את היכרותם עם עולם המסרים של 'כל ישראל חברים'.
