כל דור מוסר לדורות הבא אחריו מנהגים, אמונות, ערכים ודפוסי חיים. כל דור בוחר (במודע או שלא במודע) מה ממסורת זו יקיים בחייו, כיצד יעשה זאת ומה יעביר לדורות הבאים. גם אלה המורדים במסורת ובוחרים בדרך חדשה, למעשה מגיבים למורשתם ומושפעים ממנה. בשיעור זה אנו מבקשים להעלות למודעות את העברת המסורת ואת אחריותם של התלמידים, כיום ובבגרותם, לקחת חלק מושכל בתהליך משמעותי זה.  מתוך החוברת "מעגלי דרך"

בשיעור זה נעסוק בקשר עם הסבים. פעמים רבות הסבים הם צוהר לעולמות אחרים: לארצות מוצא, לשירים ולטעמים של פעם. לעיתים הקשר עימם מלא שמחה כי הוא משוחרר ממטלות ומהמתחים היומיומיים עם ההורים. לעיתים הסבים פנויים יותר לנכדים מההורים הטרודים בפרנסה. מנגד, עולמנו המודרני מספר לנו ש"העולם שייך לצעירים", והם המסתגלים בקלות לכל שינוי טכנולוגי או ארגוני.בשיעור זה אנו מבקשים להעלות על נס את היחס לזקנים בכלל ולסבא וסבתא בפרט, דרך לימוד המקורות ודרך זכרונות אישיים של התלמידים, ולהזמין אותם לקחת אחריות על חיזוק הקשר.

בגיל ההתבגרות משתנה מקומה של המשפחה בחייהם של מתבגרים רבים. הם מבקשים להגדיר את עצמם בנפרד ממשפחתם, ולעיתים בשינוי מהותי ממנה. בשיעור הפתיחה למעגל הזהות המשפחתית אנו מבקשים מהתלמידים להכיר במקומה של המשפחה בחייהם ובעיצוב זהותם, וגם באפשרות שלהם להשפיע על משפחתם. בשיעור זה הלימוד איננו סביב דף לימוד. במוקד החברותא עומדות תמונות המציגות פנים שונות של מוסד המשפחה, שבאמצעותן אנו מבקשים לעורר מחשבה ודיון אישי וקבוצתי. מתוך החןברת "מעגלי דרך"

מדוע מעגל השנה?
מעגל השנה העברי וחגיו מהווים ציר רגשי וחברתי שעליו מושתתת הזהות האישית והקולקטיבית שלנו. הם מספרים את סיפורו של העם היהודי ומעצבים את הנרטיב ההיסטורי המשותף, ולצדו את הזיכרון האישי והמשפחתי שלנו. שחיקת השיח הערכי-זהותי במערכת החינוך הביאה לכך שהעיסוק במעגל השנה בבתי הספר הולך ופוחת, עד שכמעט ואינו נוכח בחינוך העל-יסודי.

מדוע 'הוראה דיאלוגית ושיח מיטבי?'
בית הספר מאגד קהילה אנושית מגוונת של זהויות ותרבויות ואוצר בתוכו שפע הזדמנויות יומיומיות לפיתוח תקשורת, סולידריות ורגישות לאחר. למרות זאת, האקלים החברתי-חינוכי בבית ספר הוא לעתים קרובות היררכי ונעדר שיח משתף. בַּמקום שבו יחסי מורה-תלמיד חסרים דיאלוג אמיתי ותקשורת בין אישית 'בגובה העיניים', מתחזקות תחושות הזרות והניכור בקרב התלמיד.