תכניות חינוכיות
שיעור זה פותח את תהליך העבודה המעשית לחקר המסורת המשפחתית. היכרות עם המשפחה, תולדותיה ומסורותיה היא ציר מרכזי בגיבוש הזהות האישית של התלמידה, לכן במסגרת התכנית אנו מקדישים לכך מקום נכבד. בשיעור זה התלמידים יעצבו את העץ המשפחתי שלהם ויבחרו נושא לעבודת חקר על מסורת משפחתית אחת. מתוך חוברת "מעגלי דרך".
כל דור מוסר לדורות הבא אחריו מנהגים, אמונות, ערכים ודפוסי חיים. כל דור בוחר (במודע או שלא במודע) מה ממסורת זו יקיים בחייו, כיצד יעשה זאת ומה יעביר לדורות הבאים. גם אלה המורדים במסורת ובוחרים בדרך חדשה, למעשה מגיבים למורשתם ומושפעים ממנה. בשיעור זה אנו מבקשים להעלות למודעות את העברת המסורת ואת אחריותם של התלמידים, כיום ובבגרותם, לקחת חלק מושכל בתהליך משמעותי זה. מתוך החוברת "מעגלי דרך"
תכנית בני המצווה מבקשת ליצור שיח בין המתבגרים הצעירים והוריהם, מתוך הנחה ששיתוף ההורים בתכנית מקדם שיח משמעותי. ערב הלימוד המשותף הינו אחת התחנות המרכזיות ליצירת שיח זה. ההורים והתלמידים יבחנו ביחד סוגיה המעסיקה משפחות רבות: כיצד לבנות את התקשורת בין הורים לילדיהם? הלימוד מביא חיבור למסורת היהודית בכלל ולמסורות המשפחתיות בפרט, ומציע פתח לליבון הנושא מתוך לימוד ושיחה. מתוך חוברת "מעגלי דרך"
בשיעור זה נעסוק בקשר עם הסבים. פעמים רבות הסבים הם צוהר לעולמות אחרים: לארצות מוצא, לשירים ולטעמים של פעם. לעיתים הקשר עימם מלא שמחה כי הוא משוחרר ממטלות ומהמתחים היומיומיים עם ההורים. לעיתים הסבים פנויים יותר לנכדים מההורים הטרודים בפרנסה. מנגד, עולמנו המודרני מספר לנו ש"העולם שייך לצעירים", והם המסתגלים בקלות לכל שינוי טכנולוגי או ארגוני.בשיעור זה אנו מבקשים להעלות על נס את היחס לזקנים בכלל ולסבא וסבתא בפרט, דרך לימוד המקורות ודרך זכרונות אישיים של התלמידים, ולהזמין אותם לקחת אחריות על חיזוק הקשר.
שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.
בגיל ההתבגרות משתנה מקומה של המשפחה בחייהם של מתבגרים רבים. הם מבקשים להגדיר את עצמם בנפרד ממשפחתם, ולעיתים בשינוי מהותי ממנה. בשיעור הפתיחה למעגל הזהות המשפחתית אנו מבקשים מהתלמידים להכיר במקומה של המשפחה בחייהם ובעיצוב זהותם, וגם באפשרות שלהם להשפיע על משפחתם. בשיעור זה הלימוד איננו סביב דף לימוד. במוקד החברותא עומדות תמונות המציגות פנים שונות של מוסד המשפחה, שבאמצעותן אנו מבקשים לעורר מחשבה ודיון אישי וקבוצתי. מתוך החןברת "מעגלי דרך"
סידרנו חוברת 'החכם היומי' לחג המימונה, שלא די לנו בשמחת המצווה, לעשות איש לביתו פנימה, אלא להפיץ אורה ברבים, ולהכניס המוני בית ישראל אל פנימיות חג המימונה, בחינת 'הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך'. ומתוך השמחה יהיה התיקון לקיים 'והיו עיניך רואות את מוריך'.
מדוע מעגל השנה?
מעגל השנה העברי וחגיו מהווים ציר רגשי וחברתי שעליו מושתתת הזהות האישית והקולקטיבית שלנו. הם מספרים את סיפורו של העם היהודי ומעצבים את הנרטיב ההיסטורי המשותף, ולצדו את הזיכרון האישי והמשפחתי שלנו. שחיקת השיח הערכי-זהותי במערכת החינוך הביאה לכך שהעיסוק במעגל השנה בבתי הספר הולך ופוחת, עד שכמעט ואינו נוכח בחינוך העל-יסודי.
מדוע פיוט?
הפיוט מהווה נכס יהודי, ערכי ותרבותי, הקושר בין מסורות עבר מוזיקליות לתרבות ישראלית עכשווית. מאז הקמתה של מדינת ישראל ועלייתן של הקהילות השונות ארצה, הלך ונשכח חלק גדול ממורשת הפיוט, ויחד אִתו נשכח החיבור לשורשינו, לחכמה ולידע שנשמרו במשך דורות.
מדוע 'הוראה דיאלוגית ושיח מיטבי?'
בית הספר מאגד קהילה אנושית מגוונת של זהויות ותרבויות ואוצר בתוכו שפע הזדמנויות יומיומיות לפיתוח תקשורת, סולידריות ורגישות לאחר. למרות זאת, האקלים החברתי-חינוכי בבית ספר הוא לעתים קרובות היררכי ונעדר שיח משתף. בַּמקום שבו יחסי מורה-תלמיד חסרים דיאלוג אמיתי ותקשורת בין אישית 'בגובה העיניים', מתחזקות תחושות הזרות והניכור בקרב התלמיד.
מדוע 'קהילה של ערבות'?
מגמות מתגברות של ניכור וקיטוב לצד התרופפות ערכי סולידריות וקהילתיות בחברה הישראלית משתקפים במרחב החינוכי ובנטייה המתגברת בבתי הספר לקידום הישגים אישיים תוך דחיקת השיח הערכי- חברתי. בהיעדר שפה ערכית משותפת וקהילה תומכת, נמנעות מהתלמיד תחושות שייכות לקהילה ושותפות עם חבריה.
משה גדל בארמון אך בבגרותו נזכר במוצאו ופונה להנהיג את יציאתו ממצרים. בשיעור נעיין בדמותו של משה כמנהיג חברתי, המגלה איכפתיות לגורל האדם הסובל והנדכא בידי אחרים. נעיין בדברי הרב משה כ'לפון הכהן, המצביע על מאפייני מעשיו של משה.





