וארשתיך לי במימונה - מימונה ישראלית

15 / 40

כְּשֶׁתִּלְמַד
לְשַׂחֵק עַל שְׂפַת עֵינַי כְּמוֹ בְּמִגְרָשִׁים מֻכָּרִים
בְּלִי הַפַּחַד שֶׁל מְעָרוֹת אֲפֵלוֹת
אֲלַמֵּד אוֹתְךָ בִּתְמוּרָה
לְהִתְהַלֵּךְ עִם הַחֹשֶךְ כְּמוֹ עִם יְדִידִים
וְלֹא תִּצְטַעֵר,
בְּנִי.
(2013) ארז ביטון, הסדר עם בן בכור, בתוך נופים חבושי עיניים, הקיבוץ המאוחד, תשע“ג
יש במצוות אלה תועלת גדולה, והיא שנסגל לעצמנו מידה נעלה זאת,
כלומר שנעניק חסות למי שמבקש לחסות בנו, נגן עליו ולא נמסור אותו
למי שברח מלפניו. ולא די שתעניק חסות למי שמבקש לחסות בך, אלא
מוטלת עליך חובה כלפיו לדאוג לצרכיו, להשפיע עליו רוב טוב, ולא
להכאיב ללבו באף מלה.
חכם משה בן מימון, מורה נבוכים חלק ג‘ פרק ל“ט
13 • עמוד