27 / 72
חכם יצחק ברכה
מלמד יראת שמיים להולך רכיל ואומר שכוונתו לשם מצווה.
’לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה‘.
לפי שיש לך אדם שהולך ומספר לשון הרע - ממש של שקר, ומטיל שנאה בין אדם
לחברו. ואם יאמרו לו: למה אתה עובר עבירה, ומספר לשון הרע, הוא משיב: שהוא
כוונתו לשם מצווה - משום ’לא תעמוד על דם רעך‘, ואפשר שלא יוכלו להכחישו,
שדברים אלו הם מסורים ללב, והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. ועל זה נאמר:
’ויראת מא-להיך אני ה‘.
בירך יצחק, פרשת קדושים, עמ‘ 841-941, הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ“א )1891(
נולד בארם צובה היא העיר חאלב בסוריה. למד תורה ועסק בה יחד עם חכמיה: חכם יהודה קצין,
חכם רפאל שלמה לאנייאדו, חכם ישראל דילובין וחכם ישעיה דבאח. הגביר אליהו סילוירה, מעשירי
הקהילה, תמך בו כלכלית ואפשר לו ללמוד תורה.
חכם יצחק ברכה שימש כדיין וכמורה הוראה בקהילתו, ונודע כמשכין שלום בין איש לאשתו. שניים
מילדי החכם יצחק ברכה: חכם חיים וחכם אליהו שמשו כרבנים אחרי מותו.
חכם יצחק ברכה נפטר ביום ט“ז אדר ב‘ בשנת תקל“ב )2771( ונקבר בארם צובה.
חידושי התורה שלו נדפסו בספר: ’בירך יצחק‘. תשובותיו ההלכתיות, לא קובצו בספר, אך חלקן מופיעות בספר
’בית דינו של שלמה‘ לרב הראשי של ארם-צובא חכם רפאל שלמה לאנייאדו.
25
•
עמוד