סליחות - לימוד על סובלנות ואהבת ישראל

חוּ

אורות ז

ד לא מ

’בטרם שחקים וארקים נמתחו‘

אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה, וחבילתו

מונחת לו על כתפו ומצא מוכה שחין אחד מוטל בפרשת דרכים,

אמר לו: רבי עשה עמי צדקה והכניסני לעיר. אמר: אם אני מניח

חבילתי - מהיכן אתפרנס אני וביתי, ואם אני מניח את מוכה שחין

- אני מתחייב בנפשי.

מה עשה המליך יצר טוב על יצר רע והכניסו למוכה שחין לעיר,

ובא ונטל את חבילתו ונכנס עם דמדומי חמה, והיו הכל תמהים

ואומרים: זה הוא אבא תחנה חסידא, אף הוא הרהר בלבו ואמר:

תאמר שמא חללתי את השבת. באותה שעה הזריח הקדוש ברוך

הוא את החמה שכתוב: ’וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה.‘

קהלת רבה, פרשה ט

ועד לא מאורות זרחו הכל תמהים ואומרים, ועד שאין

מראים לו את הנקודות, שהוא זוהר בהם ככוכבי השמיים,

אף הוא מהרהר בליבו.

•

עמוד