35 / 72
חכם בן ציון אבא שאול
מורה מצוות ’ואהבת לרעך כמוך‘, בכל העדות, ואין הבדל מוצא.
ירחיק האדם את עצמו, מלדבר בנושאים של חוגים שונים. והגרוע ביותר בעניין זה,
אם מדבר על קבוצה של אנשים, ממי יבקש מחילה?! שהרי עבירות שבין אדם לחברו
אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.
זאת ועוד, מצוה עלינו ’ואהבת לרעך כמוך‘ - לאהוב כל יהודי באותה מידה בדיוק, אין
הבדל מאיזה מוצא הוא. על כן יש להיבדל מכל סוגי הדיבורים האלו, ולעסוק בתורה,
ולקדש את עצמנו, וה‘ יזכנו לשמור פינו ולשוננו ומחשבתנו מכל דבר רע אמן.
אור לציון - זכרון הדסה, שער העבודה, מאמר ז - שמירת הלשון והמחשבה, עמ‘ קלד, מכון אור לציון, ירושלים, תשנ“ה
נולד בירושלים בכ“ט בתמוז תרפ“ד )4291(, בן בכור מחמישה עשר ילדים - עשר בנות וחמישה בנים,
לרבנית בניה ולחכם אליהו אבא שאול, שעלה מפרס. בילדותו, גדל בשכונת שמואל הנביא והתחנך
בתלמוד התורה ’בני ציון‘.
בגיל 11 עבר ללמוד בישיבת ’פורת יוסף‘, ולמד מפי הרבנים הגדולים חכם יעקב עדס, חכם צדקה
חוצין וראש הישיבה חכם עזרא עטיה. החברותא שלו בלימודיו היה חכם עובדיה יוסף. כשהגיע לפרקו, נישא
להדסה מסעודה שרהבני, בתם של סול וחכם יוסף שהרבני, שהיה ראש ישיבת המקובלים ’אמת ושלום‘ והתגורר
בשכונת בית ישראל שבירושלים.
לימים התמנה, יחד עם חכם יהודה צדקה, לראש ישיבת ’פורת יוסף‘ והעמיד תלמידים הרבה. כמוהל, זכה להכניס
אלפי ילדים בבריתו של אברהם אבינו, עד לשיתוק בידו שבו לקה בחמש עשרה שנותיו האחרונות.
חיבוריו כוללים סדרת ספרים שונים בשם זהה: ’אור לציון‘, והם כוללים: שו“ת ופסקים- ג‘ חלקים, חידושים על
מסכתות יבמות, כתובות ושביעית, וכן ספר דברי מוסר והשקפה, ’זיכרון הדסה‘, שקרא רבינו על שם אשתו.
בשנת תשמ“ג )3891( חלה ומאז סבל ייסורים קשים, ואף איבד מאור עיניו. בי“ט תמוז תשנ“ח )8991( נלקח לבית עולמו.
33
•
עמוד