י
ֶ
יונ
ְ
ב
ֶ
ע א
ַ
מ
ׁ
ְ
הּ ש
ָ
י
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ, הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ, אָבִינוּ לְבָנֶיךָ, אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ,
יָהּ עַם מִמַּעֲמַקִּים, יִקְרְאוּ מֵרב מְצוּקִים, אַל נָא תְשִׁיבֵם רֵקִים, הַיּום מִלְּפָנֶיךָ.
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ, הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ, אָבִינוּ לְבָנֶיךָ, אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ,
הַוּותָם וַעֲונָם, מְחֵה וְרֻבֵּי זְדונָם, וְאִם לא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם, עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ.
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ, הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ, אָבִינוּ לְבָנֶיךָ, אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ,
וּמְחֵה הַיּום חובָם, וּרְצֵה כְּמו שַׁי נִיבָם, וּלְךָ תָּכִין לִבָּם, וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ, הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ, אָבִינוּ לְבָנֶיךָ, אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ,
דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה, וְתֶאֱסף עֵדֶר תּועֶה, וְתָקִים לְךָ רועֶה, וּפְקד בְּטוב צאנֶךָ.
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ, הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ, אָבִינוּ לְבָנֶיךָ, אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ,
הולְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכוחָה, תְּבַשְּרֵם הַיּום סְלִיחָה, וּבִתְפִלַּת הַשַּׁחַר, הַמְצִיאֵם חִנֶּךָ.
רבי יהודה הלוי, מאות 21-11
37
•
עמוד