ה,
ֶ
ר תּוע
ֶ
ד
ֵ
סף ע
ֱ
א
ֶ
ת
ְ
ו
ֶ
טוב צאנ
ְּ
קד ב
ְ
ה, וּפ
ֶ
רוע
ְ
ים ל
ִ
ק
ָ
ת
ְ
ו
’יה שמע אביונך‘
אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם
אחד, שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו
תלתלים, אמרתי לו: בני, מה ראית לשחת שער נאה זה? אמר לי:
רועה הייתי לאבי בעירי, והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי
בבבואה שלי, ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו:
ריקה! מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, שסופך להיות
רמה ותולע‘? העבודה, שאגלחך לשמי‘! עמדתי ונשקתיו על ראשו,
אמרתי לו: כמותך ירבו נזירים בישראל.
תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ט, ע“ב
המתנזר מן העולם, והמסתכל בבבואתו, והמתגאה בעולם
שאינו שלו, איך יקום להיות רועה, ואיך יאספו העדרים והיו
לבשר אחד.
42
•
עמוד