סליחות - לימוד על סובלנות ואהבת ישראל

לבוא אל בית ה‘ ולהגיע אל בית העני, כי שם ישבו כיסאות

למשפט, שם הדומיו, ושם הדומים לו במעשיהם. הביאני

המלך חדריו, ועניים מרודים תביא בית.

יו

דומ

י ו

-לה

ית א

ֵּ

ל ב

ה, א

בוא

ה ו

קוּמ

’בזכרי על משכבי‘

עני אחד היה בשכנותו של רבי ייסא, ולא היה מי שישגיח בו, היה

מתבייש ולא הפציר בבני אדם. יום אחד נחלש. נכנס אליו רבי ייסא.

שמע קול אחד שאומר: צדק, צדק, הרי נפשי פורחת אלי. ולא הגיעו

ימיו. אוי לבני עירו, שלא נמצא בהם מי שישיב נפשו אליו.

קם רבי ייסא ושפך בפיו מים של גרוגרות עם מידה של יין רקוח.

בקעה זיעה בפניו, ושב רוחו אליו. לאחר בא ושאל אותו. אמר:

חייך רבי, נפשי יצאה ממני והביאו אותה לפני כיסא המלך, ורצתה

להישאר שם, אלא שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות אותך, והכריזו

עליך: עתיד הוא רבי ייסא להעלות רוחו ולהתקשר בחדר אחד

קדוש, שעתידים החברים לעורר בארץ. והרי תיקנו שלושה כיסאות

שעומדים לך ולחבריך. מאותו היום היו משגיחים בו בני עירו.

תרגום ספר הזוהר, פרשת בשלח, דף סא, ע“א וע“ב

•

עמוד