41 / 72
חכם דוד הכהן
מדמה עם ישראל כאילן נטוע - אף שענפיו רבים, שורשו אחד.
’כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא‘ - בזמן שיהיו באחדות אחת, בכללות אחת, יזכו
להיות - לכולם ’חלק לעולם הבא‘. על ידי שבכללותם מקיימים כל התרי“ג מצוות,
ועל ידי שיהיו כולם מוכיחים זה את זה ללכת בדרך הטובה.
וזהו שמסיים ’נצר מטעי‘ - רצה לומר: כמו האילן הנטוע, שאף על פי שיש לו למעלה
ענפים הרבה - נפרדים זה מזה, מכל מקום מלמטה - הם שורש אחד. וכמו כן ישראל
אפילו שהם נפרדים זה מזה, מכל מקום נחשבים לגוף אחד, ולשורש אחד, על ידי
האחדות, ונעשים כולם צדיקים.
קול דודי, מערכת א, דף ח, מהדורה ב, תשנ“ד )4991(
נולד בג‘רבה בשנת תרכ“ז )6681(, ולמד מפי חכם דוד הכהן גישא, בעל ה‘שלום דוד‘, והרבה
מהנהגותיו קיבל מממנו.
בשנת תרס“ד )3091( עם הקמת הקהילה היהודית בתיאטווין, התמנה כרב העיר, אותה שימש עד יום
פטירתו. הוא היה דיין, מלמד תינוקות, שוחט ובודק, חזן ודרשן.
חכם דוד הכהן לא זכה להשאיר זרע אחריו. ביום כ“ה בחשוון תרצ“ט )8391(, נסתלק לבית עולמו, ועלתה נשמתו
לשמי מרומים. הוא נקבר בתיאטווין. חכם דוד הכהן, אומנם לא זכה לצאצאים, אך יהודי העיר, קראו בשמו - דוד,
את כל התינוקות, שנולדו בשנת פטירתו.
חכם דוד הכהן זכה לראות חלק מחידושיו יוצאים לאור בחייו, וחלקם הודפסו לאחר פטירתו. ספריו כוללים
תחומים שונים במקצועות התורה דרושים, חידושי אגדה, שירה ופיוט, חידושי הלכה ועוד. מבין חידושיו שהודפסו:
’ליקוטי בתר ליקוטי‘, ’נאות מדבר‘, ’חסדי דוד‘, ’כוס ישועות‘, ו‘קול דודי‘.
39
•
עמוד