ממזרח שמש
במחשב"ה - בית מדרש חברתי בשירות הקהילה
מערכי שיעור לצעירים, המפנים עצמם לשנת התנדבות לפני הגיוס כדי לתרום בקהילה, ווניצבים בצומת משמעותי של גיבוש זהות.
בשיעור נבקש לפגוש ולהבין את נקודות המבט של אנשים החיים בעוני, להכיר את הגישה הסובייקטיבית לצורכי העני, ולחלץ ממנה אמירה ערכית, ואולי אף השלכות על המדיניות החברתית-כלכלית.
בשיעור נבקש להבין את תופעת ההדרה החברתית ואת המנגנונים היוצרים אותה כחלק ממצב העוני והאי-שוויון.
בשיעור זה נבחן מה גורם לנו להסתגר ולהקים מחיצות פיזיות, וכיצד מחיצות אלה מעמיקות פערים חברתיים באמצעות אי-שוויון גיאוגרפי: תכנון סביבתי של יישובים נבדלים והקמת חומות פיזיות בין עניים ועשירים.
בחינת דרכים שונות למתן צדקה שימנעו בושה מהעני, תוך התייחסות ביקורתית לתפיסה המונחת בבסיסן.
יהודי צפון אפריקה נוהגים לסובב את קערת הפסח מעל ראשי המסובים בזמן אמירת 'הא לחמא עניא'. בשיעור זה ננסה לחקור את משמעות המנהג. למנהג זה אין מקור הלכתי, אין הוא מופיע ב'שולחן ערוך' או ברמב"ם, ובכל זאת מקפידים יוצאי צפון אפריקה על קיומו ומעניקים לו מעמד משמעותי בליל הסדר.
פורים מתאפיין במספר מצוות ייחודיות. לכל מצווה מתלווים מנהגים שונים, שהתפתחו בקהילות השונות לאורך השנים, אשר משפיעים על אופן קיומה של המצווה. בשיעור זה נבחן מנהג המעצב את קיומה של מצוות מתנות לאביונים. ידוע כי דרגתה של צדקה הניתנת ללא חשיפת זהותו של הנותן גבוהה יותר. בניגוד לכך, בפורים המצווה המשובחת היא הנתינה מידו של הנותן ליד המקבל.
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילןן, פותח את שנת המס החדשה במחזור התרומות והמעשרות. כדרכם של מנהגים להוסיף נופך להלכה, התפתח ברוב הקהילות המנהג המקובל והמוכר של אכילה משותפת של פירות האילן וברכה משותפת עליהם.
השוואה בין מנהגי חנוכה הנהוגים היום בציבוריות הישראלית, לבין מנהגי חנוכה כפי שהתקיימו בקהילות השונות, מגלה שקיימת חפיפה קטנה מאד ביניהם. מעט מנהגים השתמרו, ורובם מקהילות אשכנז.
"צניעות בריש גלי" עוסק בסוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית. בחרנו לעסוק בסוגיה באמצעות השוואה בין פסק ההלכה הנועז של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים בהקשר חברתי של מודרניזציה ו"התמערבות" בקזבלנקה של ראשית המאה ה-20 (שנת תשי"ד),
בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.
השיעור "עניין הקצבים מחללי שבת" עוסק בפסיקה הידועה של הרב יוסף משאש בעניין הקצבים מחללי שבתות בפרהסיה בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, בה כיהן כרב. בפסיקה הזו אנו רואים כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה על אחדות הקהילה. אגב כך נפגוש את משל החלבנה של הר"ן (רבנו נסים בן ראובן גירונדי) בדרשה הממשילה את תהליך פיטום הקטורת שהיה מתקיים בבית המקדש לחברה מכילה ופלורליסטית.