השיעור עוסק בסוגיה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". בשיעור נתמקד בשו"ת של הרב עובדיה יוסף בנושא זה ונרחיב את הדיון אל התפיסה הכוללת של הרב עובדיה בדבר "החזרת עטרה ליושנה". תפיסה זו דוגלת ב"כור היתוך הלכתי" ושואפת – מטעמים הלכתיים – להגמוניה הלכתית ספרדית בארץ ישראל. לתפיסה זו מתנגדים כמה מן הרבנים הספרדים עצמם, כגון הרב יוסף משאש, שמדבריו נביא בשיעור.

בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.

השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.

השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו סוגי לומדים היו רוצים לפגוש?