מיין לפי תגיות ממזרח שמש

המסורת היהודית מעניקה מעמד מיוחד לדיבור. בריאת העולם לא נעשתה בעמל ובידיעה אלא באמירה. דיבור ודיאלוג משמשים כוח מניע ליצירה ותיקון. תאוריות לשינוי חברתי רואות בדיבור כלי מרכזי לעיצוב התודעה ולהנעה לפעולה.

השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד – גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת האשכנזית למסורת הספרדית-מזרחית

 שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו סוגי לומדים היו רוצים לפגוש?

ערב לקהילה הקווקזית במגדל העמק ב-21.7.13 התקיים ערב בין דורי לקהילה הקווקזית בשיתוף פעולה עם מועדון תימורים. באירוע בו נכחו כ- 80 משתתפים. הקהל היה רב-גילאי ונכחו בו ילדים, נוער ומבוגרים, בני נוער הגיעו ביחד עם הוריהם לערב שמוקיר את טהרת התרבות והמסורת הקווקזית.

נטועים ביער, מגדל העמק

ב-11.7.13 התקיים אירוע קהילתי שארגנו צוות 'נטועים ביער' חברי קבוצת נטועים במגדל העמק בשיתוף פעולה עם האגף לשרותים חברתיים, מדור קהילה מטרת האירוע הייתה- לחבר את התושבים ליער הקהילתי במגדל העמק, באמצעות פעילות קהילתית ערכית ביער

לראשונה בישראל יפתח בית מדרש חברתי ותוכנית לימוד למנהיגות חברתית לרבנים בו ילמדו יחדיו במשך שנתיים 30 רבנים מישראל ורבנים מרחבי העולם. התוכנית, היא שיתוף פעולה ראשון וייחודי בין ארגון ממזרח שמש מבית כל ישראל חברים והמרכז החינוכי הספרדי.

פרופ' מאיר בוזגלו מהלך על הקו הדק שבין כור ההיתוך לקשת הדמוקרטית המזרחית, בין האמונה למדע ובין גבעת רם להר הצופים. המשואה שידליק ביום העצמאות מסמלת בעבורו את המאחד בין הקטבים של חייו.

בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות הקרוב יזכה בוזגלו להיות אחד מ-14 מדליקי 12 המשואות, הודות לפעילותו בתחום התחדשות התרבות היהודית ויצירתה. במבט ראשון, בוזגלו נראה כמו חידה. יליד מרוקו המזדהה עם השמאל הפוליטי; אינטלקטואל שהעדפתו המוזיקלית היא פיוטים מבית אבא; פילוסוף בפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים, וגם מתמטיקאי המעביר קורס בקמפוס גבעת רם. נדמה שהמפתח ליישוב הסתירות הרבות בדמותו של בוזגלו מצוי בפרויקט העיקרי שהוא עובד עליו כיום, תנועת "תיקון".

לקריאת המאמר המלא

השיעור דן בסוגי לומדים ובדרכי לימוד התורה. באמצעות לימוד האגדה התלמודית על רבי אליעזר והמכוער ומקורות נוספים מתבררות השאלות: מה משמעות הביטוי? מהי "חבורה"? מהי חשיבותה ללימוד התורה? מיהם הלומדים?