מערכי שיעור מורשה
במערך זה נרחיב את מושגים 'ציונות' ו'חלוציות'. נכיר את עיירות הפיתוח, ואת תפקידן בשמירה על ביטחון המדינה, פיתוחה ושגשוגה. ננסה לברר מדוע עשייה זו לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
לקראת שנת השמיטה אנו מבקשים ללמוד על אחת ממטרותיה המרכזיות של שנת השמיטה, סיוע לחלשים שבחברה לצמצם את הפער הכלכלי בינם ובין כלל החברה ולהתחיל את מחזור השנים שלאחר השמיטה מנקודת פתיחה טובה יותר. כדי לבחון שאיפה זו בחברה הישראלית כיום נתמודד עם סוגיית יחס החברה לעוני כיום ונבחן עד כמה מצוות השמיטה יכולה לתת מענה לקשיים שמעלה המציאות הישראלית.
תלמידים החיים בישראל כיום רואים את החיים במדינת ישראל כמובן מאליו ואינם מודעים לחידוש העצום בו אנו מצויים בדורנו. בשיעור זה אנו מבקשים לחוות איתם משהו מחוויית היהודי בגולה, כדי שיוכלו לקבל פרספקטיבה למציאות חייהם.
שיעור זה פותח במסגרת 'חברותא' - שיעורים לחגים שפותחו למען בתי הספר באירופה 'הפרוייקט האירופי' ורשת אליאנס.
תפילה מיוחדת חוברה לשלום המדינה בשנותיה הראשונות, תפילה המדברת בלשון התפילות הקדומות ומבקשת על שלומה של המדינה הצעירה.
בשיעור זה נבקש להבין את הברכות והמשאלות שנאמרות בתפילה ונזמין את התלמידים להוסיף בקשות וברכות משל עצמם.
השיעור פותח במסגרת 'חברות' שיעורי חגים לבתי הספר באירופה במסגרת ה'פרוייקט האירופי ורשת אליאנס.
מדי שנה אנו חוגגים את יום העצמאות. בשיעור זה נברר מה יש לחגוג. מה מדברי הנביאים במקרא התגשם במדינת ישראל, ולמה אנו עדיין שואפים.
זהו אחד מהשיעורים שנכתבו עבור בתיה"ס באירופה במסגרת ה'פרוייקט האירופי' ורשת אליאנס.
בלוח השנה העולמי נקבע 'יום המעשים הטובים'. מהו 'מעשה טוב' - טוב לעושה או למי שעושים עבורו? האם הכוונה הטובה חשובה, המאמץ המושקע במעשה או התוצאה המוצלחת? ולמה נחוץ 'יום למעשים טובים' הרי ראוי לעשות טוב כל השנה? בשאלות אלו ואחרות עוסק השיעור שלפניכם.
ההגדה דורשת מכל אדם להרגיש 'כאילו הוא יצא ממצרים', כלומר השתחרר מעבדות. האם אנו באמת בני חורין? בשיעור זה נעיין בקטעים מההגדה, ובדברי הרב קוק, האומר שהחירות היא לא רק מעמד משפטי, אלא מצב תודעתי, החופש להיות אני עצמי. השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה עם 'אליאנס ובשיתוף ה'פרוייקט האירופי'.
ההגדה פותחת במילים: "הא לחמא עניא". בשיעור זה נעיין בפתיחת ההגדה, ונברר מדוע בחרו לפתוח בה את ליל הסדר. נדגיש את הקשר בין זכרון העבר לבין המעשים שלנו בהווה, ונחשוב איך לבטא את דאגתנו לזולת בחג הפסח.
במגילה נאמר שעם ישראל "מפוזר ומפורד בין העמים". כדי לתקן את הגזירה, מכנס מרדכי את היהודים לפעולה משותפת. בפירוד וכינוס בשעת צרה נעסוק בשיעור זה. מכאן ניתן להמשיך לשיעור "ערבות הדדית בפורים".
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.
זהו שיעור המשך לשיעור "ערבות הדדית במגילת אסתר" ובו נראה איך מבטאות מצוות החג משלוח מנות ומתנות לאביונים, את המהפך שבמגילה, מפירוד לקרבה משמחת בין חלקי העם. האם זה פועל גם בימינו? על כך נשוחח בשיעור.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.
בפורים אנו חוגגים בשמחה את ההצלה מגזירת ההשמדה ואת 'נהפוך הוא' ממצוקה לישועה. בשיעור זה אנו בוחנים מה משמח אותנו בחיינו בעבר ובהווה, ואיך נוכל לשמוח כשנשמח אחרים.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.
הגמרא קובעת כי בפורים 'חייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
מה פשר חובה זו? איזה מקום יש ליין ולשתייתו במורשת היהודית? איך נדע מתי לעצור בשתיה?
בשאלות אלו ואחרות עוסק שיעור זה.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.