תכניות חינוכיות
לקט שיעורים לחג שבועות
בחג השבועות אנו מציינים את קבלת התורה במעמד הר סיני. זוכרים את הבאת הביכורים וקוראים את מגילת רות שעניינה המרכזי הוא החסד.
הקורס "חכמים מרבים שלום בעולם" הוא שיתוף פעולה עם ארגון פנים כחלק מפרויקט זוג המזמין לומדים ברשת ללמוד בחברותא. הקורס מהווה הזדמנות בעבור הלומדים לברר את עמדתם כלפי תופעה זו, ולגבש דעה המייצגת את יהדותם
ואת היותם יהודים. הקורס יפגיש את הלומדים עם דברי חכמים העוסקיםבסוגיות שונות במרכזו של נושא זה, למשל: כבוד האדם ויחסי שכנות, זכויותהמיעוטים והיחס הראוי לעמים אחרים.
תכנית לימודים פורצת דרך לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי
העוסקת בהגותם של חכמי ישראל בארצות המזרח בעת החדשה לנוכח אתגרי המודרנה.
רקע
קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית בישראל הוא אתגר - פנימי וחיצוני. האתגר הפנימי הוא בעיצוב מתמשך של מדינה, חברה ומרחב ציבורי, שבהם מתקיימים זה לצד זה מאפייני זהות יהודיים עם מאפייני זהות דמוקרטיים, תוך איזון ביניהם.
מאחר שאין הפרדה במציאות הישראלית כיום בין דת למדינה, כאשר מתקיים שיח בסוגיות העוסקות בקשר בין חוקי ההלכה לחוקי המדינה, ברוב המקרים השותפים לשיח יהיו הקבוצות הדתיות על שלל גווניהן ונציגיהם בממשלה. אף שרוב הציבור היהודי-ישראלי רואה ומגדיר עצמו כחילוני/מסורתי.
אנו מאמינים כי הציבור החילוני/מסורתי מסוגל גם הוא לפתח את הקשר שלו למסורת והתרבות היהודית וגם לטפח ולממש את המשמעות המודרנית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מאמינים כי ככל שירבו האנשים בציבור הישראלי שיבינו שיש קול מתון ומכיל אשר מקורו ב"בית" ובמסורת היהודית, קול שניתן להזדהות עמו, כך נוכל לצמצם את הפער הבלתי רצוי בין הערכים הדמוקרטיים והחברתיים לשיח האקטואלי הרווח היום. אנו מאמינים כי נוכל לקדם את צמצום הפער דרך חידוד ביטויו של הקול, המשקל והכוח של הציבור המסורתי/חילוני כשווה בין שווים, משמעותי ומשפיע בשיח סביב סוגיות דת ומדינה.
תיאור התכנית
מתוך מחויבות עמוקה ליהדות ואמונה בכוחו של החינוך לחולל שינוי חברתי, חברו יחד קרן פוזן וכל ישראל חברים וייסדו את תכנית מעו"פ – מסורת, ערכים ופוליטיקה. בתכנית הייחודית נפגשים יועצים פרלמנטריים ל-13 מפגשים בני ארבע שעות, שבהם נידונים נושאים הקשורים לשינוי מדיניות, לפוליטיקה, לאקטיביזם וליהדות חברתית.
במסגרת היזמה נבחרים עוזרים פרלמנטרים מצטיינים מכלל סיעות הבית לתהליך בירור של סוגיות כגון אלו שצוינו לעיל, תוך חיזוק יכולות אישיות בעבודה הפרלמנטרית, הקניית כלים ויצירת אפשרות לבניית כוח משותף לשינוי מדיניות. המשתתפים עורכים היכרות עם סוגיות הקשורות לתחומי העשייה שלהו בחינוך, קליטת עלייה ועוד.
סיום התכנית בסמינר לימודי בפריז:
דת ומדינה- הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו?!
צרפת, כמקרה בוחן, הינה רפובליקה חילונית מתוקף חוק הפרדת הדת מהמדינה. חוק זה היה אמור לחזק את אופייה הפלורליסטי והדמוקרטי של הרפובליקה הצרפתית, בכך שחילוניות תאפשר אינטגרציה גדולה יותר של בני מיעוטים אתניים ודתיים. הפרדת הדת מהמדינה אף נועדה להחלשת הכנסייה בחיים הפוליטיים, בהם היא הייתה מעורבת עד 1905. כיום, צרפת מייצגת דוגמא מאתגרת של רפובליקה חילונית, בה הדת נפרדת לחלוטין ממוסדות המדינה ומהשלטון.
בסמינר מעו"פ דת ומדינה פריז, הכירו המשתתפים את אתגריו ויתרונותיו של המודל הייחודי בצרפת בנוגע לשאלות דת, אתניות ולאומיות. הם ערכו השוואה בין הפרלמנט הצרפתי לפרלמנט הישראלי, דנו בתפקידה הייחודי של הקהילה היהודית בצרפת על עיצוב אופיו של המודל הצרפתי בנוגע לדת ומדינה, שמעו על אתגרי הדיפלומטיה וההסברה וערכו היכרות עם ביטוייה הארגוניים השונים של הקהילה היהודית, ובהם אליאנס, הקנסיסטוואר, והקריף .
סיור ייחודי זה העמיק את הפרספקטיבה של משתתפי תכנית מעו"פ כשחקנים פעילים, בשיח סביב סוגיות דת ומדינה, נתן בידם כלים משמעותיים לפעולה ולהשפעה וסייע בחידוד ובהגברת הקול של הציבור המסורתי/חילוני.
בסיור ניתןן דגש על 3 תחומים השזורים זה בזה – חינוך, דת ומדינה (פוליטיקה) ויהדות.
.
שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. לפיכך תיקנו ללמוד מסכת אבות בין פסח לעצרת לעורר אהבת האדם וכבוד הבריות.
ונהגו כל ישראל קדושים להתאסף ברוב עם בבתי כנסיות ולשורר בקול נעים, בכל שבת, פרק אחד ממסכת אבות ללמד לעצמם כל ימי ספירת העומר, שתכלית יציאת מצרים הוא מתן תורה, ואין מתן תורה בלי אהבת הבריות, ואין אהבת הבריות בלי עבודת המידות, שאמר רבי עקיבא: 'ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה'.
במהלך השנה, התלמידים מובילי החברותא עוברים הכשרה מטעם מנחה מורשה ורכז בית הספר. בנוסף להכשרה, מתקיים יום עיון שנתי לקבוצות מובילי החברותא מכל רחבי הארץ. מטרת המפגש הארצי היא לפתח את כישורי ההנחיה של התלמידים, לאפשר להם להתנסות בשיתוף עמיתים ולמידה מהצלחות ומאתגרים ולהגביר את תחושת השותפות בתכנית רחבה ומשמעותית.
השיעור האחרון בתכנית הוא שוב שיעור משותף עם ההורים. אנו מזמינים את ההורים לאסוף יחד עם התלמידים תובנות משנת הבר/בת מצווה, לחשוב על משמעות התאריך הזה בחייהם, וכיצד באים לידי ביטוי התבגרות ולקיחת אחריות. כמו כן, אנו מבקשים לגעת בנושא הדרך לחגוג את בר/בת מצווה. המקורות בדף הלימוד כוללים משנה מפרקי אבות וציטוטים בני זמננו: דבריו של קובי אוז על חגיגת בר מצווה שלו וקטע מיומנה של אנה פרנק ובו מחשבות על ההתבגרות ומשמעותה. מתוך החוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
אנו מניחים שרוב התלמידים נולדו בארץ, ושהחיים במדינה יהודית בארץ ישראל נראים להם מובנים מאליהם. בשיעור זה, שהוא לב העיסוק בזהות הלאומית, אנו מבקשים לעסוק בעלייה לארץ ובמניעיה, ובאתגר המתמשך שהחיים במדינה מציבים בפני צעיריה. דף הלימוד לשיעור מתרכז בשני מקורות: הפיוט 'למולדת שובי רוני' ו'מגילת העצמאות', שנלמדה בכתה במהלך שיעורי תרבות ישראל. הפיוט הוא כלי ביטוי יהודי עתיק, ואילו מגילת העצמאות היא מקור ציוני-מודרני. במערך אנו מבקשים לסייע לתלמיד לבחון את הקשר בין המקורות ולהראות לו חיבורים אפשריים בין ישן לחדש, בין מסורת למודרנה. מתוך חוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
מעשה ההתנדבות לוקח כל תלמיד ותלמידה למחוזות לא מוכרים, שבהם הוא נדרש להיות פעיל ויוזם ומתמודד מול קשיים של אחרים (לימודיים, כלכליים או רגשיים). חוויות אלו יכולות לבנות ולעצב את עולמם של התלמידים, לשם כך חשוב להעלות למודעות את מה שקיבלו ממעשה ההתנדבות, ויש לתת מקום לפריקת חוויות מהתמודדות חדשה זו, קשות או משמחות. בשיעור זה יש חלק לימודי של בית מדרש על הנתינה ועל ממדיה השונים, וחלק נוסף המוקדש לשיתוף בחוויות. לכן הפעם האסיף הוא ארוך במיוחד. ניתן כמובן לחלק את שני החלקים לשני שיעורים נפרדים.
שיעור זה פותח את מעגל הזהות הקהילתית. הכניסה לנושא החדש מצריכה אותנו לבחון את שני המושגים 'קהילה' ו'נתינה' ואת הקשר ביניהם. לב המעגל הוא התנדבות התלמידים, ולכן בשיעורים העיוניים ננסה להפוך את המושגים לרלוונטיים לתלמיד ולעורר את הרצון להתנסות בדבר האמתי. בשיעור התלמידים יקראו על דרכו של הרב אריה לוין בנתינה לאחרים, וילמדו מדברי הרב ישועה ללום על המגוון האנושי בחברה והצורך לתת למי שאין לו. מתוך חוברת "מעגלי דרך".







