וארשתיך לי במימונה - מימונה ישראלית

33 / 40

אִמָּא פְ‘רֵחה בְּקִמְטֵי פָּנַיִך הַיָּפִים,
הִתְכַּבְּדוּ בְּמַעֲקוּד,
בְּזֵיתִים חֲרִיפִים
לִשְׁבֹּר אֶת הָעָארָק,
בְּקִנָּמוֹן חַלָּה,
בְּצִוְחוֹת הַנָּשִׁים נָה נָה נָה
)עַמִּי מָרְדְכַי, דוֹדִי מָרְדְכַי(
ּתוֹאוֹכַל מַשֶּהוּא
הֲרֵי יְהוּדִים שְׁכֵנִים אֲנַחְנו
(1979) ארז ביטון, שמחה במלח, בתוך מנחה מרוקאית, הוצאת עקד, תשל“ט
הכנסת האורחים המוחלטת תובעת שאפתח את ביתי, לא רק לנוכרי,
אלא אף לאחר המוחלט, הלא מוכר, האלמוני, ושאתן לו מקום, שאניח
לו לבוא, שאניח לו להגיע ולהימצא במקום שאני מציע לו, בלי לבקש
הדדיות, ואף לא את שמו.
(2007) , הוצאת רסלינג, תשס“ז67 ‘ז‘אק דרידה, ’על הכנסת האורחים‘, עמ
31 • עמוד