וארשתיך לי במימונה - מימונה ישראלית

37 / 40

בצעירותי היה טבעי בעיניי שתושבי קהיר מבינים זה את זה אף על
פי שהם מדברים בשפות שונות ונקראים בשמות ממקורות שונים –
מוסלמי, ערבי, נוצרי, יהודי, סורי, יווני, ארמני, איטלקי.
שמות הערים בגדאד, תוניס, חאלב, ביירות, דמשק, איסטנבול, סלוניקי,
קזבלנקה, ירושלים, היו נהירים מפני שבני אדם, בעיקר קרובי משפחה,
היו מתהלכים זה עם זה כמו בחדריו של בית אחד גדול.
(2005) ז‘קלין כהנוב, הצעיף הכחול של הקדמה, בתוך דוד אוחנה, בין שני העולמות, כתר, תשס“ה
( נולדה בקהיר שבמצרים. כבת לאריסטוקרטיה היהודית-1917-1979) ז‘קלין כהנוב
מצרית התחנכה עם בניה של שכבת האריסטוקרטיה המקומית. בקהיר דיברה
( עברה לארצות-הברית והחלה ללמוד 1941) צרפתית ואנגלית. בשנת תש“א
עיתונות וספרות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. היא פרסמה סיפורים קצרים
( שבה למצרים, אך כעבור שלוש שנים נסעה עם 1946) וזכתה בשני פרסי ספרות. בשנת תש“ו
( עלתה לארץ ישראל. לאחר שנתיים במרכז קליטה בבאר-1954) אחותה לפריס. בשנת תשי“ד
שבע, עברה להתגורר בבת-ים. מסותיה נתפרסמו בעיתונים שונים בישראל, ובעיקר ב“קשת“
בעריכתו של אהרן אמיר. אמיר גם תרגם את מאמריה מאנגלית וערך את ’ממזרח שמש‘, קובץ
מסותיה הראשון.
35 •עמוד