אתר כיח
השונה אינו רחוק מאתנו בכל אחד יש משהו שיכול לאפיין אותו כשונה. כיצד השונות שלנו מתקבלת בחברה, מה הערך לחברה בקבלת השונה.
בשיעור נברר מתי נחוץ לנו חבר, מי הוא חבר טוב, ובאילו דרכים מתבטאת החברות. נעשה זאת ע"י ציורים אישיים, ולימוד מקורות שונים
השוואה בין מנהגי חנוכה הנהוגים היום בציבוריות הישראלית, לבין מנהגי חנוכה כפי שהתקיימו בקהילות השונות, מגלה שקיימת חפיפה קטנה מאד ביניהם. מעט מנהגים השתמרו, ורובם מקהילות אשכנז.
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג את פיוט "יה הצל יונה" שהציב את היונה כסמל לשאיפה לגאולה ולשלום. נלמד על היונה כמייצגת את עם ישראל ואת השלום מתוך שיר השירים רבה.
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג פיוט "יה הצל יונה" ואת הפיוט האשכנזי 'מעוז צור'. נשווה את המוטיב המרכזי של כל פיוט ונדון בזכרון והשכחה בחברה הישראלית.
כך שחקו האינטרסים העסקיים את העבודה המאורגנת בארה"ב
תאגידים, מעסיקים ומקדמי אידיאלוגיה רפובליקאית ניצלו את השנים מאז המשבר הכלכלי לפגיעה גדלה והולכת בעובדים האמריקאים, כך מפרסם פרופ' גורדון לייפר, מומחה בנושא הפרטת החינוך בארה"ב, העוסק כיום במסגרת המכון למדיניות כלכלית ,בהדיפת מתקפה על החינוך הציבורי ועל ארגוני המורים, ובחשיפת האינטרסים מאחורי מאמצי החקיקה נגד זכויות העובדים ברחבי ארה"ב.
ד"ר לייפר ינחה סדנא שארגנה המכללה החברתית כלכלית במכון כרם ב-19 בנובמבר.
מידע נוסף
- פורסם בקטגורייתהארץ
- בתאריך12.11.13
- נכתב ע"ייריב צור שור
מצוינות חינוכית
פיתוח מצוינות חינוכית מתוך הבנת הצרכים והיעדים המורכבים של התלמידים.
קידום הישגים לימודיים בפריפריה החברתית של ישראל.
חינוך יהודי חברתי
העמקת החינוך היהודי והמעורבות הקהילתית בבתי ספר בארץ ובאירופה.
פיתוח קבוצות מנהיגות יהודית חברתית במרחב הקהילתי והציבורי.
יצירת שפה יהודית חברתית והנחלתה.
חיזוק המרחב היהודי המשותף למגזרים השונים.
פדגוגיה מוכוונת זהות וערכים
קידום פדגוגיות מוכוונות זהות וערכים.
הכשרה וקידום של אנשי מקצוע בתחום.
בחנוכה אנו מודים "על הניסים ועל הנפלאות". בשיעור זה נברר מהו נס ומי גורם לו: כח עליון, מעשה האדם, תפילה? נבחן האם קורים לנו היום ניסים. נעיין במקורות לחנוכה ולפורים ונצפה בשני סרטים: קטע מ'אושפיזין' ו'האיש ההולך על החבל'.
במסגרת ההתחדשות והעמקת המעורבות החינוכית בארץ, חברה 'אליאנס' לקרן רש"י בהקמת "דרכא", רשת בעלות חדשה על בתי ספר תיכונים. הרשת משלבת איכות חינוכית גבוהה, אחריות חברתית ויכולות תקציביות וניהוליות גבוהות במטרה לחולל שינוי בר קיימא.
העקרונות המנחים את "דרכא" להשגת המטרות שהציבה בקידום חינוך איכותי בבתי הספר הם: השגת מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית. שילוב מודלים חדשניים לקידום הישגים ומצוינות לימודית. עקרונות אלה מיושמים בבתי הספר במגוון דרכים כגון, בגרות איכותית לכל תלמיד, הוספת מגמות, חיבור בין חינוך פורמאלי ולא פורמאלי, השתתפות התלמיד בכל הפעילות התרבותית, יצירת סביבה עתירת מידע, הוראה בגישות של חקר ויצירה, פתוח מקצועי של צוותי ההוראה, ארגון ועיצוב מרחב הלמידה ועוד.
העקרונות המנחים את 'דרכא' הם: מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית ומגוון המסורות הקיימות בחברה הישראלית.
התוכניות החינוכיות והפיתוח הפדגוגי של צוות בית הספר והמנהלים ברשת 'דרכא' סובבות סביב הצירים של מצוינות חינוכית וחינוך יהודי חברתי. יישום התהליך החינוכי יושג באמצעות הנעה פנימית ללמידה, פיתוח אחריות חברתית וסביבתית, גיבוש מנגנוני מעורבות קהילתית, פעילות חברתית מקיפה, מתן מענה אישי לרווחת הפרט והכשרה משותפת לאנשי חינוך דתיים, חילוניים ומסורתיים.
בתי הספר של הרשת פועלים גם במגזר המוסלמי, הנוצרי והדרוזי, תוך חיבור למורשת על פי השתייכותם הדתית, כחלק מאחריותה של הרשת לכלל המיעוטים החיים בישראל.
"צניעות בריש גלי" עוסק בסוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית. בחרנו לעסוק בסוגיה באמצעות השוואה בין פסק ההלכה הנועז של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים בהקשר חברתי של מודרניזציה ו"התמערבות" בקזבלנקה של ראשית המאה ה-20 (שנת תשי"ד),