אתר כיח
בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.
השיעור "עניין הקצבים מחללי שבת" עוסק בפסיקה הידועה של הרב יוסף משאש בעניין הקצבים מחללי שבתות בפרהסיה בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, בה כיהן כרב. בפסיקה הזו אנו רואים כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה על אחדות הקהילה. אגב כך נפגוש את משל החלבנה של הר"ן (רבנו נסים בן ראובן גירונדי) בדרשה הממשילה את תהליך פיטום הקטורת שהיה מתקיים בבית המקדש לחברה מכילה ופלורליסטית.
השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.
בכ"ט בחשוון, יחול חג הסיגד אותו יהודי אתיופיה נוהגים לחגוג בכל שנה בעליה לירושלים. המהלך המוצע מאפשר ללמוד על משמעות החג ומנהגיו דרך תחנות. למידה חווייתיות: תפזורת, למידה מתמונות, שירה ויצירה סביב שיר עם ממסורת יהדות אתיופיה.
בגיליון מדרשיר לחנוכה נפגוש את הפיוט "יה הצל יונה" לצד השיר "יונה עם עלה של זית", שבשניהם נצבת היונה כסמל לגאולה (מהגלות) או לשלום (בארץ). נעמוד על השווה והשונה ביניהם.
מכון כרם הוקם לפני למעלה משלושים וחמש שנה על ידי ארגון כל ישראל חברים, כאלטרנטיבה להכשרות המורים במכללות ובאוניברסיטאות. הוא מציע גישה ייחודית בתחום היהדות וההומניסטיקה, בתחום הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של מורים בשלבי הקריירה השונים.
כרם זוכה ליוקרה במרחב התרבותי הירושלמי, ומושך אליו מורים מובילים, מנהלי בתי ספר, ובעלי עמדות מפתח בתחומי החינוך והחברה בישראל. סגל ההוראה בכרם כולל מורים מומחים, אנשי אקדמיה ואומנים. כל המורים מצוינים בתחומם. חלקם בוגרי כרם, וכולם שותפים לרוח הייחודית והפלורליסטית של המקום.
החל משנת 2001, החטיבה למצוינות חינוכית של הארגון פועלת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית שלישראל. החטיבה מפעילה תכניות חינוכיות בבתי-ספר תיכוניים שש-שנתיים ויסודיים מתוך תפיסה מערכתית המכירה בשונות ומקדמת שוויון הזדמנויות, ובגישה הוליסטית ייחודית: כדי להביא לשינוי עמוק וארוך-טווח, היחידה מלווה תהליכים פדגוגים תוך התייחסות לכל המרכיבים הקשורים בתהליך- הצוות הניהולי, הצוות החינוכי, התלמידים והוריהם.
מטרתה העיקרית של החטיבה היא לתמוך בבתי-הספר בפיתוח מקצועי של הצוות החינוכי, תוך כדי יצירת מבנה ארגוני מתאים שיתרום לקידום פדגוגי. מטרה זו מושגת מתוך דיאלוג פתוח עם הצוות הניהולי של כל בית-ספר. החטיבה למצוינות חינוכית פועלת ביותר מ-40 בתי ספר ברחבי ישראל ומשפיע על חייהם של למעלה מ-23,000 תלמידים ו-2,000 מורים.
מזרח שמש הוא בית מדרש למנהיגות חברתית, ברוח מסורת ישראל ובהשראת מורשת יהודי המזרח. ממזרח שמש יוזם מוקדי לימוד ועשייה של צעירים וסטודנטים, ומפתח מנהיגות קהילתית בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית של מדינת ישראל. בקבוצות שלנו לומדים מקורות יהודיים, שמחוללים צמחיה אישית, בתהליך קבוצתי, ומניעים לעשייה קהילתית חברתית. ממזרח שמש הוקם בשנת 2000 ע"י קרן אבי חי ואליאנס: כל ישראל חברים. ממזרח שמש אינו תופס את לימוד המקורות רק כמקור השראה, ולאו דווקא כמקור סמכות, אלא כחולייה בשרשרת. נאמן לסיפור היהודי כפי שנמסר בדורות עברו, ובו בזמן פתוח לפרשנות כפי שראויה להימסר לדור הבא. מחויב לקיים, חופשי בחיפוש.
מגמות מתגברות של התמקדות בהישגיים האישיים לצד התרופפות ערכי סולידריות וקהילתיות בחברה ישראלית, משתקפות במרחב החינוכי לעיתים קרובות. בתי ספר נוטים לנהל סדר יום חינוכי המרוכז בקידום הישגים אישיים תוך דחיקת השיח הערכי חברתי. בהעדר שפה ערכית משותפת וקהילה תומכת, נמנעת מהתלמיד תחושת שייכות ואחריות כלפי האחר וכלפי הקהילה. תכנית מורשה פועלת להחזרת השיח הערכי-חברתי למרכז ההוויה הבית ספרי, במטרה לפתח קהילת חיים מיטבית הפועלת מתוך תחושת שייכות וערבות הדדית. 'קהילה של ערבות'.
התוכנית להכשרת מנהיגות צעירה
מערכי שיעור המזמינים את הלומדים להתבונן במורכבות של סוגיית העוני, תוך הכרת המציאות החברתית ובחינת דרכים לשינוי.
מערכי מפגש ולימוד
בסוגיות חינוך וצדק בישראל
מערכי שיעור העוסקים בחיזוק הורים מול גורמי חינוך, תוך לימוד מקורות מן המסורת היהודית ותהליך קבוצתי.