מצוינות חינוכית

פיתוח מצוינות חינוכית מתוך הבנת הצרכים והיעדים המורכבים של התלמידים.
קידום הישגים לימודיים בפריפריה החברתית של ישראל.

חינוך יהודי חברתי

העמקת החינוך היהודי והמעורבות הקהילתית בבתי ספר בארץ ובאירופה.
פיתוח קבוצות מנהיגות יהודית חברתית במרחב הקהילתי והציבורי.
יצירת שפה יהודית חברתית והנחלתה.
חיזוק המרחב היהודי המשותף למגזרים השונים.

פדגוגיה מוכוונת זהות וערכים

קידום פדגוגיות מוכוונות זהות וערכים.
הכשרה וקידום של אנשי מקצוע בתחום.

במסגרת ההתחדשות והעמקת המעורבות החינוכית בארץ, חברה 'אליאנס' לקרן רש"י בהקמת "דרכא", רשת בעלות חדשה על בתי ספר תיכונים. הרשת משלבת איכות חינוכית גבוהה, אחריות חברתית ויכולות תקציביות וניהוליות גבוהות במטרה לחולל שינוי בר קיימא.

העקרונות המנחים את "דרכא" להשגת המטרות שהציבה בקידום חינוך איכותי בבתי הספר הם: השגת מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית. שילוב מודלים חדשניים לקידום הישגים ומצוינות לימודית. עקרונות אלה מיושמים בבתי הספר במגוון דרכים כגון, בגרות איכותית לכל תלמיד, הוספת מגמות, חיבור בין חינוך פורמאלי ולא פורמאלי, השתתפות התלמיד בכל הפעילות התרבותית, יצירת סביבה עתירת מידע, הוראה בגישות של חקר ויצירה, פתוח מקצועי של צוותי ההוראה, ארגון ועיצוב מרחב הלמידה ועוד.

העקרונות המנחים את 'דרכא' הם: מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית ומגוון המסורות הקיימות בחברה הישראלית.

התוכניות החינוכיות והפיתוח הפדגוגי של צוות בית הספר והמנהלים ברשת 'דרכא' סובבות סביב הצירים של מצוינות חינוכית וחינוך יהודי חברתי. יישום התהליך החינוכי יושג באמצעות הנעה פנימית ללמידה, פיתוח אחריות חברתית וסביבתית, גיבוש מנגנוני מעורבות קהילתית, פעילות חברתית מקיפה, מתן מענה אישי לרווחת הפרט והכשרה משותפת לאנשי חינוך דתיים, חילוניים ומסורתיים.

בתי הספר של הרשת פועלים גם במגזר המוסלמי, הנוצרי והדרוזי, תוך חיבור למורשת על פי השתייכותם הדתית, כחלק מאחריותה של הרשת לכלל המיעוטים החיים בישראל.

דרכא - בתי ספר

בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.

השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.

בגיליון מדרשיר לחנוכה נפגוש את הפיוט "יה הצל יונה" לצד השיר "יונה עם עלה של זית", שבשניהם נצבת היונה כסמל לגאולה (מהגלות) או לשלום (בארץ). נעמוד על השווה והשונה ביניהם. 

מכון כרם הוקם לפני למעלה משלושים וחמש שנה על ידי ארגון כל ישראל חברים, כאלטרנטיבה להכשרות המורים במכללות ובאוניברסיטאות. הוא מציע גישה ייחודית בתחום היהדות וההומניסטיקה, בתחום הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של מורים בשלבי הקריירה השונים.
כרם זוכה ליוקרה במרחב התרבותי הירושלמי, ומושך אליו מורים מובילים, מנהלי בתי ספר, ובעלי עמדות מפתח בתחומי החינוך והחברה בישראל. סגל ההוראה בכרם כולל מורים מומחים, אנשי אקדמיה ואומנים. כל המורים מצוינים בתחומם. חלקם בוגרי כרם, וכולם שותפים לרוח הייחודית והפלורליסטית של המקום.