התכנית 'חולמים ומשנים' מיועדת לבני נוער בכיתות ט–י, היא מציעה להם לחלום ולפתח חזון חברתי בעזרת חיזוק תחושת המסוגלות שלהם, דרך בחינה ביקורתית של המציאות. בנוסף, התכנית פותחת בפני התלמידים דרכים שבהן יוכלו להגשים את חלומותיהם בהווה ובעתיד.

ברכת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה", אותה מברך האב בטקס בר המצווה בבית הכנסת, מייצגת במסורת היהודית את העברת האחריות מההורים לנערה ולנער הבוגרים. תכנית 'מעגלי דרך' המיועדת לשנת בר\בת מצוה בבית הספר, שמה במוקד את בירור מעגלי הזהות ומזמינה את התלמידים לברר את האחריות הנובעת מהם.

בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.

בשיעור זה נכיר פיוט לסוכות, המושר בקהילות רבות: "סוכה ולולה לעם סגולה" שכתב רבי יעקב אדהאן. הפיוט מספר על ארבעת המינים ומשוה אותם ל'אושפיזין', אבות האומה, אותם נהוג להזמין להתארח בסוכה. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.

  בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)

ההלכה קובעת כי עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" כלומר, יש לדאוג תחילה למצוקות המקומיות. הנהגות תלמידים בבתי-ספר רבים נוטות להתמקד בעשייה פנים בית-ספרית וממעטות לפעול במעגלי השפעה רחבים יותר. בסדנא זו נעלה את הדילמה שבין פעולה במעגל הבית-ספרי לבין פעולה במעגלים רחבים בקהילה, תוך דגש על הגדרת גבולות הגזרה של האחריות החברתית של כל הנהגה.

אחד הנושאים העולים לדיון לקראת חנוכה, הוא שאלת "ההתיוונות", אימוץ ערכים ודפוסי חיים מתרבות הכללית לחיי העם היהודי.
בשיעור אנו מבקשים לצאת מסיפור חנוכה, ולעסוק בשאלה זו בהבט הסטורי ואקטואלי.
השיעור פותח עבור בתי הספר באירופה בשיתוף אליאנס, הפרוייקט האירופי.