התפילה היהודית היא תפילה של ציבור אך יש בה גם מקום ליחיד להביע את המיוחד בו. תפילת הרבים מצריכה שיתוף, כוונה ועוד. בשיעור זה נבחן את המיוחד בתפילת הציבור דרך לימוד פיוטי תפילה המושרים בעדות ישראל השונות. לבחון מה מיוחד בפיוט הנאמר בציבור ומהי משמעותו לאדם הפרטי.

הטבע מחזורי, אך גם בתוך מחזוריות זו ניתן להצביע על נקודות התחדשות. לאורך הדורות היו קשורות הבקשות לשנה החדשה במערכת הטבע הארץ-ישראלית ובראש ובראשונה לירידת גשמים. הבקשות נאמרו במסגרת התפילה היומיומית אך גם במסגרת תפילת יום הכפורים. הלימוד מזמן התבוננות אל ההתחדשות היומיומית של האדם, אל חשיבות הפרנסה בעבר וכיום ואל יכולת השפעתו של הציבור על חלוקת המשאבים.

ראש השנה העברי איננו רק נקודת ציון טכנית בלוח השנה. עונת הסתיו בה חל ראש השנה מהווה נקודת התחלה לחקלאות הישראלית ולמצוות הנובעת ממנה. התחדשות הטבע בעונה זו מדגישה את יכולת ההתחדשות של האדם ואת מקומו המיוחד של מי שבוחר לשנות ולהשתנות. הדבר בולט על רקע ראשי שנים נוספים שהיו נהוגים במסורת היהודית (מסכת ר"ה). בשיעור זה נבחן אלו חידושים יכולים להשפיע לטובה על חיינו האישיים ועל חיי החברה כולה.

חודש אלול מכונה במסורת היהודית חודש הרחמים והסליחות. עצם היכולת להיות בעל תשובה מבטאת את אמונת יהדות באדם – האדם תמיד יכול לשוב אל עצמו אל הטוב שבו ולזנוח את הדרך הרעה. התשובה היא תנאי מקדים והכרחי לבקשת הסליחה. רק כאשר האדם מתחרט על מעשיו ומעיד על עצמו כי לא יחזור עליהם הוא יכול לבקש ממושא הפגיעה כי יסלח. השיעור בוחן מהי תשובה ומהם האתגרים בבקשת סליחה ובקבלתה.