"ואתה?" הוא שאל את הבנאי השני.
"אני מסתת לבנים כדי לבנות מהם קירות"
ומה אתך?" שאל את השלישי
"אני בונה בית בארץ ישראל", השיב הבנאי השלישי.
מתוך שלושת הבנאים- סיפור עממי

"המפגש היה מעניין וחוויתי... . זוהי הייתה הזדמנות נפלאה לצאת מהשגרה הלחוצה, להרחיב את האופקים, ללמוד ולהכיר עמיתים מבתי ספר אחרים. יום העיון נתן לי 'מקום לעצמי' קודם כל, מעבר לכך אני חוזרת לעבודה עם הבנה טובה יותר של המקום שלי בצוות החינוכי, ושל הדרך שבה שאני יכולה להשפיע ולחזק את התלמידים בבית הספר". מתוך דברים שנאמרו במעגל הסיכום

90 עובדי מנהלה מבתי ספר בהן פועלת 'מורשה': ביניהם שומרים, אבות בית, מנקות, מזכירות, ולבורנטיות, הגיעו ליום העיון שהתקיים בירושלים בשבוע שעבר. זהו יום העיון החמישי לעובדי מנהלה המתקיים במסגרת 'תכנית מורשה', והמהווה מסורת של העצמה ומרחב לליבון הפוטנציאל החינוכי של תפקידם. הנושא המרכזי של יום העיון היה האופן שבו 'אדם יוצר את המקום' ובהקשר של עובדי המנהלה, היכולת שלהם במסגרת תפקידם להשפיע על המרחב החינוכי חברתי בבית הספר. היום נפתח בשירה בציבור של 'שירי מקום ובית' בליווי מוסיקלי של אסף צוברי ואילנה לוי - מנחי מורשה. ציפי עדן מנהלת השתלמויות, בירכה את המשתתפים על הגעתם ליום העיון והוסיפה שהמפגש מהווה הזדמנות חשובה לדון בשאלות חינוכיות וחברתיות בבית הספר מזווית הראיה המיוחדת של עובדי המנהלה.

גיא גרדי מנהל 'מורשה - כל ישראל חברים', פרש את 'האני המאמין' של תכנית מורשה, באומרו שלעובדי המנהלה יש אחריות משמעותית בניית המרחב החינוכי בבית הספר: "ההנחה המוכרת היא שהתלמידים מתחנכים במרחב הכיתתי על ידי המורים והמחנכים. אולם אנו במורשה מאמינים שהחינוך מתרחש בכל מקום בבית הספר: במסדרונות, בחצר ואפילו בחדר מזכירות. יתרה מזאת, לעיתים קרובות לעובדי המנהלה אפשרות לראות דברים שחומקים מטווח העין של המורה: תלמיד שמסתובב בחצר ונמנע מלהיכנס לכיתה וילדים שנמצאים בזמן השיעור במסדרונות ובשירותים. מתוך המקום של ראיית ההוויה הכוללת של בית הספר והבנת תפקידכם החינוכי, אני מזמין אתכם להעז ולדמיין, להעז לשנות. כך לדוגמא: השומר שרואה את התלמיד מסתובב בחוץ, יכול ליצור קשר עם הילד להזמין אותו לשבת לצדו".

בהמשך היום התקיים לימוד בחברותא בנושא: "יצירת מקום". השאלה המרכזית שעלתה מן השיח הייתה: מה התרומה שלי כעובד מנהלה בעיצוב המרחב והאווירה של 'הבית'  - בית הספר, בו אני נמצא מרבית שעות היום. הדיון שהתבסס על לימוד משותף של דף המקורות, נסב על האופן שבו עובד המנהלה רואה את תפקידו בבית הספר: האם הוא רק 'בורג' קטן במערכת או שהוא יכול לראות את ההקשר הגדול בו הוא פועל.

אסתר ישראל - נעים, מזכירה בבית ספר סיני באשקלון, שיתפה עם הקבוצה מקרה שאירע לה בבית הספר ושבו חשה שפעלה מתוך ראייה רחבה יותר של תפקידה: "תלמיד מאחד הכיתות הגיע למזכירות לא רגוע ועם קושי לבטא את עצמו. התלמיד ביקש לשחק בכדור ואני ראיתי את המצוקה שלו והחלטתי לצאת לשחק עמו עד שהגיעה המורה הסייעת. בעיני זה היה הדבר הנכון לעשות מפני שאני חושבת שעובדי המנהלה הם הלב של בית הספר. אנו שם בשביל לתמוך ולתת אוזן קשבת. צריך תמיד לזכור שאנו עובדים עם ילדים, שמאוד זקוקים למבט שלנו ולאכפתיות שלנו."

לאחר הפסקת צהרים, המשתתפים יצאו לסיור מודרך בנחלת שבעה. הסיור התחבר לנושא יום העיון - 'אדם יוצר מקום' ושם דגש על האופן שבו שכונת נחלת שבעה עוצבה כמרחב ביתי, קהילתי. חלק מהנוכחים נשארו לצפות בסרט 'מונית לגונדר' של הבמאי אלי טל-אל שעסק בטיול שורשים של תלמידים יוצאי אתיופיה. הסרט הראה כיצד המפגש של התלמידים עם ביתם הקודם באתיופיה, משפיע על האופן שבו הם רואים את ביתם הנוכחי בישראל.

לקראת הכנס ובמהלכו, התמיכה בעובדי המנהלה בתוך בתי הספר קיבלה מגוון ביטויי הוקרה והערכה מצד הצוות החינוכי והתלמידים: המנהלים אפשרו לעובדי המנהלה לצאת ליום העיון ולהעשיר את עצמם. בחלק מבתי הספר התלמידים התנדבו להחליף את העובדים על מנת שיוכלו להשתתף בכנס. בבתי ספר אחרים, התלמידים הכינו שלטים וכרזות תודה המביעים את הערכתם והוקרתם לאנשי המנהלה.

בתום יום ההשתלמות, ציינו המשתתפים את החשיבות הרבה במפגש עמיתים ובריענון של השיח בנוגע לתפקידם החינוכי. אחת המשתתפות סיכמה ואמרה: "במשך כל השנה בבית הספר אני מהווה אוזן קשבת, ונותנת מעצמי כמה שרק אפשר. ביום העיון שומעים אותי ומקשיבים לי. זה מחמם את הלב שיש מקום שבו מכבדים אותי על העשייה שלי ועל מה שאני. "