בעפולה התחילו את היום במרכז פסגה, מקום ההתכנסות הקבוע, בלימוד: "חן המקום על יושביו". בלימוד זה מובא מדרש בו הרב תוהה מדוע התלמיד איננו קשוב אליו ומגלה כי התלמיד בעצם גולה ממקומו ומרגיש זרות., החן של מקום מושבו המקורי קורץ לו והוא נכסף אליו. המנחות – עדי אוחנונה, רונית גילת עזר, והילה טוכמכר-משעלי ניסו לברר עם הש"שים מהו החן של המקום שממנו הם באים בעיניהם, והאם יש חן למקומות שבהם הם מתנדבים. לאחר מכן הם הגיעו למיכה פיוקיד, חקלאי בעיר, אחד מתוך שני החקלאים הבודדים שנותרו. מיכה סיפר בגעגועים על חן המקום בעיניו - על עפולה של פעם שהייתה עיר חקלאית עם שטחים פתוחים.
בבאר שבע יצאו הש"שים לסיור תחת הכותרת "גיאוגרפיה של אי שוויון", שנועד על מנת לברר את מהות פעילותם בקהילה ויחסם לאוכלוסיות שאיתם הם פועלים בשנת השירות. היום נפתח בשיחה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת בן גוריון, והמשיך בשכונה ד'. לאחר מכן ישבו הש"שים ללימוד המערך: "חדלו להתנדב", ובעקבות כך העלו את השאלות לגבי הפעילות- האם העשייה של הש"ש היא בבחינת חסד או צדקה? מה הציפייה מתושבי הקהילה הנהנית מפעילות הש"ש? מהן ההשלכות של פעילות התנדבותית הבאה מבחוץ? וכיצד יש להתייחס לקהילה שבתוכה אתה מבקש לחולל שינוי? הסיור נחתם בהרצאה של גב' נעמה לוין על גיאוגרפיה של אי שוויון במדינת ישראל, נתונים ומגמות.
במהלך הלימוד נשמעו אמירות משמעותיות ומרגשות מאוד, לדוגמא: "אני מבינה שבהתחלה באתי להתנדבות ממקום מתנשא ואני לומדת היום איך לטפל בזה"; "יש מקומות שאתה מגיע ומרגיש שאתה עושה איתם חסד, אבל יש סיפוק דווקא כשזה הופך לצדקה שבאה ממקום של צדק".
ולסיום, הנה טעימה מהקונפליקטים שעלו בסיור שערכו הש"ש מפתח תקווה בעיר תל אביב, שעבר מרחוב רוטשילד לגן לוינסקי. במעבר ממרכז העיר לדרומה, שני אזורים שונים מאוד באווירתם, אמר אחד הש"ש שהוא מרגיש צבוע, ואיננו רוצה להיכנס לשכונה חיה ולצפות על האנשים בה. אחרים חשבו שזה דווקא נכון ללמוד על החיים שם, ועלתה השאלה מדוע ברחוב רוטשילד החברים לא הרגישו עצמם כ"צופים מבחוץ", ודווקא בדרומה של תל אביב כן.