לאחר שעה של מפגשים, ארוחה ושיחות נפתח האירוע באולם הכנסים, בדברי הפתיחה של מנהלת תוכנית מארג הגב' שוקי יניב אלחדד.
הגב' שוקי יניב אלחדד הדגישה בדבריה את המתח שיש בין שתי השפות והזכירה את המודל שהגה ד"ר אדר כהן על האפשרויות השונות בהן ניתן לבחון את היחס בין היהדות לאזרחות במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית:
בדרך הדיאלקטיקה, דרך הקונפליקט, הסתירה, ההשלמה וההלימה.
ההרצאות שבאו בעקבות דברי הפתיחה המחישו חלק מהגישות תוך איזכור של גישות אחרות.
שלושת המרצים שהוזמנו למפגש זה, הרצו בסגנון "טד" – חצי שעה כל אחד:
הרב ד"ר יואל בן נון, הרב ד"ר אריאל פיקאר וח"כ הגב' שלי יחימוביץ'.
הרב ד"ר יואל בן נון ניסה בהרצאתו להוציא אותנו מהתפיסה המעגלית הישנה. הוא טען שחשיבה רווחת היא החשיבה המעגלית, כי המעגל נתפס כמבטא שלמות, אמת חד-משמעית. בחשיבה מעגלית יש רק מוקד אחד (=מרכז העיגול), ואז אתה יכול להיות רק 'או / או' – או 'תיאוצנטרי', או 'אנתרופוצנטרי', או דתי או חילוני.מי שידבק בהיגיון המעגלי, ימצא את עצמו בלחץ הולך וגובר של אלפי פרדוקסים ללא פיתרון. מי שיבחר תבנית חשיבה אחרת, ימצא אלפי שאלות קשות שצריך להתמודד בהן על הגבולות המדויקים ועל האיזון הראוי, אבל יש לו סיכוי ותקווה. לטענתו, אין סתירה הכרחית בין דת ומדע, ולא בין מקור הסמכות האלוהית לבין המוסר האנושי, ולא בין יהדות ואזרחות, וגם לא בין יהדות ודמוקרטיה.
ח"כ הגב' שלי יחימוביץ' התייחסה אל נושא השבת כמקרה מבחן הבוחן את המתח בין היהודי והדמוקרטי והראתה איך היא, כאדם חילוני, מתחברת לערכי השבת של היהדות מנקודת המבט הסוציאלית: "לפני יותר משלושת אלפים שנה נחקק החוק הסוציאלי המתקדם ביותר בתולדות האנושות, וניתן לעם ישראל במעמד הר סיני, כדיבר הרביעי בעשרת הדברות:"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ...""כיהודייה חילונית אני אומרת: כל כך מצער שכמה אלפי שנים אחרי שהעם היהודי העניק לאנושות במתנה את החוק הסוציאלי המופלא הזה, שכל הדתות המונותאיסטיות העתיקו אותו, כאן, במדינה היהודית והדמוקרטית שהקמנו, החוק נרמס ברגל גסה, ומאות אלפי בני אדם נאלצים בעל כורחם לעבוד בשבת."
הרב ד"ר אריאל פיקאר אמר: "מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחת השאלות הסבוכות הכרוכות בזיקה שבין היותה של המדינה יהודית לדמוקרטית היא שאלת יחסי דת ומדינה בישראל ". כיוון שיש אי בהירות מושגית ביחס לשאלות הללו בראשית ההרצאה הוא דן בדגמים השונים של יחסי דת ומדינה או כנסיה ומדינה בעולם המערבי בכלל. בהמשך הרצאתו העלה ודן בשאלות:
האם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מחייבת דגם מסוים של יחסי דת ומדינה?
האם אופיה היהודי של המדינה קשור למרכיבים דתיים של היהדות?
באיזה אופן צריכה הדמוקרטיה להגביל או להגדיר את יחסי הדת והמדינה בישראל?
העיסוק בשאלות אלה היה באמצעות דוגמאות מרכזיות שישמשו אותנו בדיון יהיו 'חוק שיפוט בתי הדין הרבניים' הידוע יותר בשם 'חוק הנישואין והגיור' וכן שאלת הגיור בישראל" וחוק הלאום.
בסיום דבריו חיזק את ידי מנהלות ומנהלי בתי הספר הפועלים לחזק את הזהות היהודית של התלמידים בבית ספרם וטען שכל מי שטוען שבבית ספר חילוני אין לעסוק בעיסוק מברר של הזהות היהודית, מפקיר את הבירור הזה לרבנים, שאיתם אין הוא חולק את אותה תפיסת עולם.
בסיום ההרצאות, התחלקנו לשלוש קבוצות ועברנו לחלק הסדנאי של המפגש.
מנחי תוכנית מארג העבירו את הסדנאות שמטרתן הייתה לחלץ תובנות מההרצאות שנשמעו, להפגיש צוותי בתי ספר שונים זה עם זה ללימוד משותף והעשרה, להתנסות במודל, אותו הזכירה בתחילת היום הגב' שוקי יניב אל חדד, בעבודה הבית ספרית.
המפגש הסתיים בתחושה כללית של התרוממות רוח, אותה ביטאו המשתתפים בתובנות שהעלו בסדנאות - מהמפגש המשותף.
מעט ציטוטים מהמשובים:
" הכנס היה מצויין משום שנגע בנקודה המרכזית והעיקרית. הכלים שהוצגו מצויינים ומהווים רובד פדגוגי נוסף"
" המפגש חיזק אצלי את הבחירה ב"מארג" כדרך חיים בביה"ס "
" אהבתי את הגישות של כל הדוברים. הרב יואל בן נון שדיבר על "שתי וערב" החיבור למקורות עם הצורך להיות מכוון לחיים כאן ועכשיו. הגישה המוסרית והסוציאלית שהציגה שלי יחימוביץ בהקשר ליום השבת והרב אריאל פיקאר שחידד את הנושא של הפרדת דת ממדינה בהקשר של הכפיה הדתית. הרצאות מאלפות. הדברים של שוקי, בתחילת המפגש, עושים סדר וארגון. "
" למארג יש מה להציע לבית הספר. עבודה רבה עוד לפנינו."
" תובנה שעלינו לקחת את האחריות על חשיפת התלמידים והמורים בצוות ביה"ס לנקודות המשיקות בין יהדות לדמוקרטיה והזיקה ביניהם."
כתבה: עינת מיזהר- מנחה במארג ומנהלת האירוע בשיתוף עם עמיחי צור.