ד"ר רוני מגידוב סיפרה על מורה שהתעניין בטקסטים שמהם עולה בעוצמה השאלה האם להיות אקטיבי, מניע דברים או ממתין, נמנע. השאלה הודגמה דרך טקסט מקראי - במדבר, יא', סיפור המעפילים במדבר – מה הניע אותם? האם מרי והתרסה או הכרה בחטא ואבל?
מתוך הדברים שנאמרו בגעגוע והערצה גדולה השתקפה בבואתו של מחנך סבלני, חכם, צנוע, ידען גדול בשפע תחומים, שנכון לשיחות נפש מרתקות, חובב אקולוגיה וקפדן לגבי תזונה נכונה.
ד"ר דני מרום, ראש תחום פיתוח ופדגוגיה במכון מנדל אמר שלשלו הייתה תפיסה לגבי ה-ד.נ.א של הישראליות, ושעסק רבות ביכולת לנהל קונפליקטים בין יהדות וציונות, יהדות והומניזם –"היה לו חזון חינוכי לחיים ישראליים בעתיד".
בנו, פרופ' ענר שלו, ציין בגעגוע גדול שהיה האינסוף בהתגלמותו וצרויה שלו סיפרה על נוכחותו הנדירה והחד-פעמית. נכדתו מרווה שניגנה ושרה האירה על סבא שבצד טקסטים של ז'בוטינסקי שהקריא באזניה, גם וידא כי היא זוכרת את מילות "שמרי נפשך". בדברי הפתיחה של הערב ציינה ענבר גלילי שכטר, מנהלת מכון כרם, כמה חשוב כיום לשמר את הרעיונות, הכוח והתורה שבע"פ של מרדכי.
ד"ר מיכל שמחון שהנחתה את הערב, סיפרה על השיעור הראשון והמכונן שלו כמורה בבית ירח. כשנכנס לכיתה ראה 10 גולגולות מצוירות על הלוח. כששאל את התלמידים לפשר הציור, נענה: אלו הגולגולות של תשעת המורים שזרקנו. "ומי העשירי?" התעניין שלו, "העשירי זה אתה", ענו לו בשלווה.
הפחד לשעמם הפך למנוע בתהליך ההוראה. למקום מדליק, מערבל.