חן המקום בעיני יושביו
בת אל אמסטר, מנהלת אזור מרכז ותכנית שנת שירות בממזרח שמש
ביום ראשון אחד באמצע דצמבר, עזבו עשרות מתנדבים בשנת שירות (ש"שינים) את מקומות ההתנדבות שלהם ברחבי הארץ והגיעו, כהרגלם מידי שבועיים, ליום הכשרה במרכזי "שינשינוי". בשני מרכזים היה יום מיוחד במינו- בעפולה ובבאר שבע התקיימו מפגשים מקומיים מעוררי השראה, כאשר הש"שינים הדרומיים אף הדרימו עוד, עד לירוחם, על מנת להכיר את הכוחות המקומיים שפועלים שם.
בעפולה היום נפתח בארוחת בוקר שארגנו מנחי הש"ש. לאחריה נפגשו הש"שינים עם טל חקוקי מקבוצת "נטועים" בעפולה מטעם "ממזרח שמש", שהציג מנהיגות מקומית מעוררת השראה דרך פרויקטים של עשייה חברתית שהובילו הוא וחבריו לקבוצה, בני מקום, ובהם "פרויקט הסטיקר" לעידוד מתגייסים בעיר, ואחרים. הש"שינים התלהבו לשמוע, עד שחשבו לעשות פרויקט דומה במקומות ההתנדבות שלהם, על מנת לגרום לחניכיהם להתגאות במקום המגורים שלהם. לאחר מכן נפגשו הש"שינים עם מסרט טגאו, רכזת מניעה מטעם הרשות למלחמה וסמים ואלכוהול ליוצאי אתיופיה בעפולה. היא סיפרה לש"שינים על דרכה בחיים, החל מסיפור העלייה שלה מאתיופיה ועד להפיכתה דמות מנהיגה בעיר עפולה באמצעות תפקידים שונים. אחד המשפטים החזקים שאמרה מסרט ושהשפיעו על הש"שינים היה: 'החיבור לשורשים שלי הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי הזהות שלי והשייכות למקום'; לבסוף, בני שבט אדיס של הצופים בעפולה עילית הציגו פרויקטים שיצאו לאור בשיתוף עם המתנ"ס והקהילה המקומית בעפולה. הגיע גם רכז הנהגת "צופים" בצפון, שפתח את דבריו ב"שיר על מצוקה שכונתית" של קובי אוז.
בחזית הדרומית, נפגשו הש"שינים נפגשו עם ראש מועצת ירוחם, מר מיכאל ביטון, שדיבר על היכולת ללמוד מאנשי המקום ועל הגישה שאִתה מגיעים להתנדבות. לאחר השיחה סיירו הש"שינים בירוחם עם דוד ביטון וליאור בר, וקיבלו נקודת מבט היסטורית-תרבותית על התפתחותה ועל העשייה המקומית בה.
בשני המרכזים נלמד בסיום היום הטקסט "חן המקום בעיני יושביו", שסייע לש"שינים לחבר, לעבד ולאסוף את חוויות היום והמסקנות שעלו ממנו.
המנחים והמנחות עצמם הדגישו כמה הם נהנו ביום הזה, וגם חשו מחוברים למקום שבו הם חיים. נראה שהיום הותיר גם את חותמו בש"שינים, שלקחו חלק פעיל בדיון הפורה ויצאו עם הרבה שאלות ומחשבות מהיום העמוס, על ניפוץ סטיגמות, ועל הכנסת אורחים חמה מצד אחד ותחושה של "אורחים מבחוץ שבאים להציל את בני המקום" מצד שני. המילים שעלו בעיבוד המפגש מהקבוצות היו: פתיחות, סקרנות, חידוש חשיבה מחדש וכדו'.
הש"שינים שיתפו כי היום הזה תרם להם בעיקר להבנת תפקידם בתוך המרחב הקהילתי והשכונתי שבו הם פועלים. ואפילו הדליק להם נורה איך להתחבר יותר למקום שבו נולדו למשל: אחת הש"שיניות סיפרה כי היא איננה מחוברת לירושלים, מקום מגוריה, אך לאחר יום זה והלימוד על "חן המקום" היא הבינה לפתע כי ייתכן שאת כוחותיה היא שואבת דווקא ממקום מגוריה ועיר הולדתה.
כמו כן, בסיום היום, הרבה מהש"שינים ציינו את העובדה שמעתה הם יהיו ערים יותר לצורך להעמיד מנהיגות מקומית ולעבוד בשיתופי פעולה עם הכוחות המקומיים ולא "לעשות את העבודה" במקומם, אלא להשאיר את היזמה והאקטיביזם החברתי לכוחות שבאים מן החוץ.
לסיכום, נראה שהיה שווה להגיע לשטח ולפגוש את הכוחות המקומיים על מנת לעורר בש"שינים את הרצון וההבנה לחבר את הכוחות שלהם יחד עם הכוחות של בני המקום, מתוך הבנת "חן המקום בעיני יושביו" ואיתור הנכסים הקיימים במקום. כן ירבו ימים כאלו, עם תובנות כה חזקות ומשמעותיות!
חשוב להודות לכל השותפים והגורמים שמובילים את שינשינוי ושהשתתפו בארגון הסיורים ובהוצאתם לפועל: הסוכנות היהודית, קרן אבי חי, פותחים עתיד, וכן התנועות המשלחות. וכמובן תודה גדולה למנחות, למנחים ולמשתתפים.
