בלי להתיימר לתת תמונה מלאה ומקיפה של ספרות ההלכה, אלא במטרה לזמן מפגש ראשוני בלבד: להדגים ולהמחיש את המאפיינים העיקריים של מסורת הפסיקה הספרדית-מזרחית, שניתן לתמצת אותם באמירתו של הרב חיים דוד הלוי "אין גמישות כגמישותה של ההלכה", או בתפיסתו של הרב יוסף משאש, אשר העמיד את פסיקת הלכה על שלושה עמודי הוראה: הדין השכל וזמן (הדין העולה מתוך המקורות המחייבים של ההלכה; השכל והשיקול ההגיוני בבואו של החכם לפסוק הלכה; והזמן, ההקשר של התקופה והרקע שבהם הפוסק פועל. כבר ממפגש ראשוני זה תצטייר לנו ההלכה משתנה ודינאמית, ועם זאת מעוגנת היטב במקורותיה הקדומים. לצד הכרות עם עולם ידע יהודי מסורתי רב-משמעות, אנו זוכים להכיר דרך מנהיגותית וחינוכית, המאזנת בין המשכיות לשינוי, בין מסורת לחידוש, ובין שיקולים הלכתיים לשיקולים חברתיים.

השיקולים החברתיים וההקשר של התקופה בה אנו חיים הנחו גם אותנו בגיבושה של תכנית זו. כשם שהחכמים הספרדים הביאו בחשבון בעת עיונם ההלכתי את מגמות זמנם וסביבתם, בניסיון לתת להן מענה שימנע פיצולים ופילוגים בקהילה היהודית, כך יצרנו אנו חיבור למושגים מן השיח החברתי הביקורתי ולמגמות עכשוויות בחברה הישראלית: יחסי כוחות ומאבק על ההגמוניה, מגמות של הדרה ומגמות של הכלה, שאלות של הכרה וייצוג, מסורת וחילון, שאלות של מעמד האישה, ועוד.