השיעור מציג את השאלה האם עדיף לשמר מסורות מנהג שונות, או שיש ליצור אחידות במנהגים. לשאלה זו השלכות פוליטיות, נגיעה בסוגיות של ייצוג ושל הכרה, של כור היתוך לעומת רב-תרבותיות. נבחן את השאלה מנקודת מבט הלכתית, תוך לימוד חלקים מתשובותיהם של הרב משה מלכה והרב עובדיה יוסף וטקסט קצר מתוך דברים של הרב אליהו בקשי דורון.

השיעור "עניין הקצבים מחללי שבת" עוסק בפסיקה הידועה של הרב יוסף משאש בעניין הקצבים מחללי שבתות בפרהסיה בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, בה כיהן כרב. בפסיקה הזו אנו רואים כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה על אחדות הקהילה. אגב כך נפגוש את משל החלבנה של הר"ן (רבנו נסים בן ראובן גירונדי) בדרשה הממשילה את תהליך פיטום הקטורת שהיה מתקיים בבית המקדש לחברה מכילה ופלורליסטית.

בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.

"צניעות בריש גלי" עוסק בסוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית. בחרנו לעסוק בסוגיה באמצעות השוואה בין פסק ההלכה הנועז של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים בהקשר חברתי של מודרניזציה ו"התמערבות" בקזבלנקה של ראשית המאה ה-20 (שנת תשי"ד),

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו סוגי לומדים היו רוצים לפגוש?

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד – גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת האשכנזית למסורת הספרדית-מזרחית

השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.

 שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.

השיעור דן בסוגי לומדים ובדרכי לימוד התורה. באמצעות לימוד האגדה התלמודית על רבי אליעזר והמכוער ומקורות נוספים מתבררות השאלות: מה משמעות הביטוי? מהי "חבורה"? מהי חשיבותה ללימוד התורה? מיהם הלומדים?