מיין לפי תגיות מורשה

שמחת תורה כשמו כן הוא: חג של שמחה, ריקודים, הקפות עם ספרי תורה, דגלים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון מדוע חוגגים את שמחת התורה בסוף חודש תשרי ולא בסיון, מועד מתן תורה בסיני. 
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה, בשיתוף אליאנס במסגרת הפרוייקט האירופי.

חוקי השמיטה עלולים להיות רחוקים מעולמם של התלמידים. במשחק קצר זה, אנו מבקשים להכיר לתלמידים את חייהם של חקלאי העבר, כפתיח חוויתי לדיון בערכי השמיטה.

מה ענין שמיטה לבית הספר?
שנת השמיטה נוגעת אמנם לגידולי השדה, אך אנו מבקשים לפעול ברוח השמיטה גם בשדה החינוך.

מצוות השמיטה הן מהקשות ביותר לקיום, הן בעת העתיקה והן בימינו, ולכן גם הרבו חכמים להציע לה הסברים וטעמים. בדף הלימוד המצורף תמצאו לקט מדבריהם של הוגים שונים המצביעים על הטעמים החברתיים של חוקי השמיטה והיובל. 

שמיטת כספים מאפשרת לעני הנאנק תחת עול חובותיו הזדמנות ליציאה מהמקום הכלכלי הנואש שאליו נקלע, סיכוי ליציאה ממעגל החובות. בשיעור זה נציג לתלמידים את המציאות הכלכלית אליה נדחקים אנשים רבים בעבר ובהווה, ונבחן כיצד מציעים חוקי השמיטה דרך מוצא. נדון בשאלת יישום חוקי השמיטה בחברה מודרנית.
השיעור מתבסס על תכנים מאתר 'ממזרח שמש – כל ישראל חברים'.

חוקי השמיטה והיובל מציעים דרך לחלוקת משאבים צודקת הנותנת סיכוי חדש לכל אדם בחברה להתקדם ולחיות בכבוד. בשיעור זה נכיר את הבעיה ואת הפתרון שמציעה התורה לחלוקת משאבי העולם, ואת הגבורה הנדרשת מאיתנו בויתור על רכושנו.

בשנת השמיטה נדרש בעל השדות להפקיר את רכושו ולהניח לכל אדם לבא ולאכול מפירותיו. בשיעור זה נכיר עיקרון זה באמצעות מקורות שונים, נעיין במקורות ונברר מה עיקר בעיננו ומה אנו מוכנים לשמוט.

המדרש קורא לחקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים': הם נדרשים להימנע מעיבוד שדותיהם, להפקיר אותם ולראות שכל אדם או חיה אוכלים מפירותיהם. בשיעור נלמד על גבורת החקלאים וכיצד נוכל ליישמה בחיים המודרניים.

מגילת רות מתארת את הווי החים בימי הקציר בתקופת המקרא וכיצד יישמו את מצוות התורה לצדקה בשדה: לקט, שכחה ופאה. נכיר את דרכי החסד של גיבורי המגילה ונבחן במה נוכל להידמות להם.
השיעור פותח עבור בתי הספר באירופה במסגרת "חברותא" של אליאנס והפרוייקט האירופי.

אחד המוקדים לחגיגות ל"ג בעומר הוא ההילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.  בדף 'מדרשיר' תמצאו פיוט העוסק בדמותו, ולצידו מקורות שונים על רשב"י ועל החג.