במהלך הפגישה, הסטודנטים חלקו את האתגרים וההצלחות שלהם, דיברו על העבודה עם התלמידים, והעלו רעיונות כיצד עוד יוכלו לעזור להם.
רימה סיפרה כיצד בעזרת ליווי קבוע וצמוד היא עזרה לתלמידה לעלות מ-4 יחידות לימוד באנגלית ל-5 יחידות לימוד. בנוסף, היא סיפרה שהודות לקשר המיוחד שיצרה גם עם המשפחה האב עצמו שוקל להתחיל ללמוד.
אפרת דיווחה שחניכתה הופתעה והתרגשה לשמוע ממנה ש"ההצלחה שלך היא ההצלחה שלי", וביקשה ממנה לעזור לה לנסח בקשה לגשת למועד ב' באחד המבחנים כדי לוודא הצלחה.
אוריאל ועמי התדיינו על-כך שילדים צריכים ללמוד גם מניסיון, ולראות בעצמם את החשיבות של הלימודים כדי לייצר רצון להשקיע. כמה מהסטודנטים הביעו חשש ששיח עם החניכים לא בהכרח יעזור, שהרבה פעמים הדרך היחידה ללמוד היא מטעויות, אך אוריאל נזכר בסטודנט שחנך אותו במסגרת תכנית המלגות עוד כשהיה תלמיד. "בדיעבד אני מבין כמה הוא השפיע עלי וממשיך להשפיע עלי עד היום. הוא כיוון אותי לבחירות טובות, אך הבחירות היו שלי". אחרים ציינו הורים, מורים, מדריכים ואחים כדמויות המשפיעות עליהם. בנוסף דובר גם על החשיבות של המילים, ושלפעמים לוקח זמן למילים לחלחל.
הסטודנטים סיכמו שאחריותם גדולה, ועליהם לחשוב על התלמיד הפרטי שיושב מולם, לכוון את התהליך ולראות מה מתאים ונכון עבור כל אחד ואחת מהילדים – מה יכול לעזור להם בפרט, מיהן הדמויות המשמעותיות בחייהם שאפשר לגייס לתמיכה ולעזרה, ואיפה מסתתר הסטודנט העתידי בכל תלמיד ותלמידה.
מפגש ילדים בסיכוי בפרדס כץ
בשבוע שעבר (2/4/14), סטודנטים המשתתפים בתכנית המלגות על-שם איידה, לקחו חלק בסדנא בהנחיית הגב' הילה לוי, מנהלת התכנית, בה צללו אל מעמקי דיון על התלמידים אותם חונכים בתכנית. הנושאים העיקריים שעלו לדיון היו עבודה עם נוער בסיכוי, דילמות העולות בזמן עבודה שכזו, וכיצד לערב הורים ומודלים לחיקוי אחרים. חלק גדול מהשיח היה סביב אחריות – איפה בן או בת הנוער אחראים לגורלם, ומתי על החברה לקחת אחריות. הסטודנטים, מכירים היטב את המסע המורכב שעל הילדים לעשות, מכיוון שעשו אותו בעצמם. כך נוצרת עבודה קהילתית בין הסטודנטים לבין התלמידים, אשר יהיו בתקווה יום אחד סטודנטים בעצמם.