גאווה מזרחית, ישראל 2013. הם גדלו בפתח תקווה ובירושלים, בסביון ובגוש עציון. רבים מהם למדו במיטב האולפנות, הישיבות והמדרשות של הציונות הדתית, מוסדות שזוכים לא פעם לכינוי "אליטה". במשך רוב שנות נעוריהם הם העדיפו להתעלם מהזהות המזרחית שלהם; אחדים מהם אפילו התכחשו אליה במופגן. התביישו בה. אז קרה משהו. ברגע אחד של הארה או בסופו של תהליך — הם החליטו לחזור הביתה; לתפילה, למוזיקה ולמסורת ההלכתית שממנה הגיעו. לא, לא מדובר בתנועת מחאה זועמת בסגנון הפנתרים השחורים, ובשיחות איתם כמעט לא תשמעו מילים כמו קיפוח או אפליה.