מיכל פייגליס, 'תלמידת כרם'

חשוף, שמעון אדף (במלעיל) משוחח במכון 'כרם' עם בלהה בן-אליהו, (אף היא במלעיל) על ספרו 'מוקס נוקס'. השניים פושטים מעליהם את תאריהם האקדמיים וניסיונם המקצועי הרב, ומצטיירים בחלל האינטימי של 'כרם' כשני תיכוניסטים. הם משוחחים זה אל זו ואל הקהל בגובה העיניים. השיחה עטופה בצלילי נגינתה של טליה אשורי, תלמידת 'כרם', בפסנתר. בלהה חוברת לניגון. בחיוכה ובחום השופע ממנה היא מקשיבה לאדף, וביחד הם פורשים בפני המאזינים להם בשקיקה חלק מן הקסם ה'מוקס-נוקסי'.

אבקש להתעכב על רגע מסוים בערב המפגש, בו קרא אדף קטע מספרו ובלהה קראה את המשכו. היה זה רגע הרמוני, שבו שמתי לב לכך, שסביב במה מעט מוגבהת בלב ירושלים מקשיבים צעירים, מי יותר, מי פחות, לשני אמנים, מורים, מבקרי ספרות ויוצרי ספרות. מקשיבים ובתוך דריכותם נוטלים חלק בקריאת ובכתיבת עצמם. לרגע התבהרה אי הוודאות המעורפלת שבקו האופק, לרגע היה, הווה ויהיה אפשר. אפשר לעסוק בחיים ובספרות. את קו מחשבתי בלהה הוסיפה לצייר בקול רם, בקריאתה המדויקת את אדף.

בלהה בן אליהו שוחחה עם שמעון אדף במסגרת ערבי כרם, המפגישים אנשים מובילים בתחומי תרבות חברה ואקטואליה במטרה להרחיב את הדעת ולהעשיר את הדיון החינוכי המתקיים במכון 'כרם'.