"משהו מתחיל מתגלגל ברחובות...
משהו חדש מתחיל עכשיו"
בוקר פתיחה של מכון 'כרם', שנת תשע"ד. שתי תלמידות ותיקות מתחילות לנגן ולשיר. באולם יושבים תלמידים חדשים וותיקים, מורים, בוגרים ומלווים לדרך. בחוויה מיוחדת, המשותפת לכל באי המכון, נפתחה שנת הלימודים נושאת עמה התחלה חדשה של פתיחות, רעננות וכנות.
"ריח מתוקים מציץ מהחלון" – השירה, הלימוד והפאנל העבירו את המסר כי במקום זה, המיקוד הוא על הפרט ועל הייחוד שבו. ראיית כל פרט כמטרה בלעדית בחיבור של הפרטים יוצרת קבוצה עשירה ומעשירה. נראה כי ב'כרם' מתפתח סוג של קהילה: קהילה שמהווה כר לתמיכה שכלית ורגשית. קהילה שבה הפרט מרגיש בטוח לספר ולשתף בחוויותיו, באתגריו... שיוצרת קשר רגשי משותף המתקיים על ידי חוויות משותפות שחולקים החווים זה עם זה. כקבוצה שמעניקה תחושת שייכות גדולה לכל המרכיבים אותה הפאנל היה החלק המשמעותי ביותר עבורי. השתתפו בו שלושה בוגרים של 'כרם', המלמדים בבתי-ספר בעיר. השיתוף הכן והפתוח, והניסיון לצאת מן הקופסא העביר מסר של שיח אחר. דרך החינוך קרמה עור וגידים ראיית כל אדם כעולם ומלואו המגיע עם מטען עשיר ומפרה. התחושה שנובעת מחוויית יום הפתיחה היא שהמוסד בנוי על ומתוך קהילת המשתתפים ועל כן יש להם מקום לביטוי רחב. ייעודו של התלמיד בתוך קהילת 'כרם' הוא אקטיבי, יוצר ומשפיע על השיח ומכונן קבוצת תלמידים חוקרים אקטיבים. יום הפתיחה היה עבורי מאוד משמעותי ואִפשר לי לחוש ברוח של יצירה ודינמיות, השתתפות וייחודיות, רוח השואפת להפוך כמה רעשים למקצב.