אתר כיח
התפילה היהודית היא תפילה של ציבור אך יש בה גם מקום ליחיד להביע את המיוחד בו. תפילת הרבים מצריכה שיתוף, כוונה ועוד. בשיעור זה נבחן את המיוחד בתפילת הציבור דרך לימוד פיוטי תפילה המושרים בעדות ישראל השונות. לבחון מה מיוחד בפיוט הנאמר בציבור ומהי משמעותו לאדם הפרטי.
חודש אלול הינו חודש של חשבון נפש. מקובל כי שם החודש 'אלול' הינו ראשי תיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי". בשיעור זה אנו מבקשים מהתלמיד לבחון את משמעות הפסוק עבורו וכן לבחון מקורות נוספים לשם החודש אשר כולם מתייחסים לממדים שונים של חשבון נפש שעושה היחיד מול עצמו ומול החברה הסובבת אותוות
השיעור עוסק בהכרה בפער בין מה שיש לבין מה שיכול להיות, בין הרצוי למצוי, ובדרכים להתמודד עם הפער הזה.
המקורות והדיון הקבוצתי מתמקדים בדילמות העולות מן הפער שבין אידאל ומציאות.
במהלך השיעור נבחן מה מאפשר לתרגם חלום לשפת המעשה ולהפוך אותו לאבן דרך בשינוי חברתי. השיעור מפגיש את הלומדים עם המונחים "חלום" ו"חזון", ומתמודד עם סוגיות הקשורות בגיבוש של חזון.
המסורת היהודית מעניקה מעמד מיוחד לדיבור. בריאת העולם לא נעשתה בעמל ובידיעה אלא באמירה. דיבור ודיאלוג משמשים כוח מניע ליצירה ותיקון. תאוריות לשינוי חברתי רואות בדיבור כלי מרכזי לעיצוב התודעה ולהנעה לפעולה.
השיעור פורט את מושג המנהיגות לשאלות קונקרטיות המעסיקות את החברים בקבוצה. בכך הוא מקרב את נושא המנהיגות לכל אחד ואחד מהמשתתפים והופך אותו לרלוונטי עבורם.
השיעור מזמין את הלומדים להתבוננות פנימית אל מול המציאות החברתית.
שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.
השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.