תכניות חינוכיות
אחד המוקדים לחגיגות ל"ג בעומר הוא ההילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. בדף 'מדרשיר' תמצאו פיוט העוסק בדמותו, ולצידו מקורות שונים על רשב"י ועל החג.
משוררים רבים היללו את ירושלים והתפללו לראותה. בדף מדרשיר הבאנו שנים משירי ירושלים ומקורות רבים לעיון ולדיון על מקומה של ירושלים בחיי היהודים בעבר ובהווה.
לחינוך שלוש מטרות-על: חינוך בשירות התרבות, חינוך בשירות החברה וחינוך בשירות הפרט. למקום שבית הספר נותן לכל אחת מן המטרות יש השלכות על התוכן הנלמד, על ההדגשים בהוראה, על הדרך שבהן התכנים מועברים ועל היחס לשונות בתוך אוכלוסיית תלמידי בית הספר.
השיעור עוסק בכינון חברה בת-קיימא מנקודת מבט של צדק חברתי ואחריות חברתית. העיסוק בחינוך מתוך ראייה חברתית יוצר את הצורך להעמיד תשתית משותפת לחברי הקבוצה בנושא החברתי. נושא זה רחב מאוד; בשיעור זה נעסוק רק בעקרונות היוצרים חברה צודקת ובת-קיימא, תוך חיבור לכל אחד ואחת מן משתתפים.
השיעור עוסק בתרבות ובתכנים המועברים במסורת המשפחה לאורך הדורות. להורים מקום חיוני ביצירת החיבור בין הדורות תוך יציקת משמעות לכל חיבור ולכל חוליה. השאלה המרכזית של השיעור היא "מה קיבלתי ומה אני מוסר?".
במערך זה נרחיב את מושגים 'ציונות' ו'חלוציות'. נכיר את עיירות הפיתוח, ואת תפקידן בשמירה על ביטחון המדינה, פיתוחה ושגשוגה. ננסה לברר מדוע עשייה זו לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
לקראת שנת השמיטה אנו מבקשים ללמוד על אחת ממטרותיה המרכזיות של שנת השמיטה, סיוע לחלשים שבחברה לצמצם את הפער הכלכלי בינם ובין כלל החברה ולהתחיל את מחזור השנים שלאחר השמיטה מנקודת פתיחה טובה יותר. כדי לבחון שאיפה זו בחברה הישראלית כיום נתמודד עם סוגיית יחס החברה לעוני כיום ונבחן עד כמה מצוות השמיטה יכולה לתת מענה לקשיים שמעלה המציאות הישראלית.
ימי הסליחות, שמתחילים בראש חודש אלול ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, מזמנים פתח לבחון את תהליך הסליחה. בדרך כלל נדרשת בקשת הסליחה במרחבים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. בשיעור זה נבחן מרחב שלישי, פחות מדובר - המרחב המשפחתי, בין הורים וילדים.
מנהג ה'תיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל הספרדיות והאשכנזיות, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית ('שולחן ערוך'). בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמתה של ההתחדשות היהודית בבתי המדרש הישראליים. בשיעור זה נעסוק בסדר התיקון המסורתי, שמתקיים ברוב בתי הכנסת הספרדיים, קרוב ל-400 שנה. מקורו של המנהג בתקופת המקובלים בצפת במאה ה-16.
דמותו של ר' שמעון בר יוחאי ומעמדן של ההילולות סביבו בארץ ובחברה הישראלית, שונה בתכלית מהמקום שתפסו אלה ברבות מקהילות המוצא של החוגגים. סביב דרכי הציון של ל"ג בעומר באים לביטוי תהליכים של התנשאות והדרה מעמדית ותרבותית.
שיעור פתיחה לתוכנית קמ"ח, המורכב משני חלקים: הכרות ווהצגת התכנית ובניית החוזה עם הקבוצה. ההיכרות בין חברי הקבוצה היא הזדמנות לפתיחת ערוצי התחברות ראשוניים לערכים מרכזיים בתכנית. בשיעור זה נהפוך את הצגת השמות של חברי הקבוצה - דרך מקובלת להיכרות ראשונה - לכלי המעלה נושאים מהותיים בתכנית והמזמין הצגת עמדותיהם של המשתתפים בנושאים אלה.
תלמידים החיים בישראל כיום רואים את החיים במדינת ישראל כמובן מאליו ואינם מודעים לחידוש העצום בו אנו מצויים בדורנו. בשיעור זה אנו מבקשים לחוות איתם משהו מחוויית היהודי בגולה, כדי שיוכלו לקבל פרספקטיבה למציאות חייהם.
שיעור זה פותח במסגרת 'חברותא' - שיעורים לחגים שפותחו למען בתי הספר באירופה 'הפרוייקט האירופי' ורשת אליאנס.











