ממזרח שמש
חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות
החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:
חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות
החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:
השיעור מציג את השאלה האם עדיף לשמר מסורות מנהג שונות, או שיש ליצור אחידות במנהגים. לשאלה זו השלכות פוליטיות, נגיעה בסוגיות של ייצוג ושל הכרה, של כור היתוך לעומת רב-תרבותיות. נבחן את השאלה מנקודת מבט הלכתית, תוך לימוד חלקים מתשובותיהם של הרב משה מלכה והרב עובדיה יוסף וטקסט קצר מתוך דברים של הרב אליהו בקשי דורון.
החוברת מזמינה את הלומדים לחקור את אי-השוויון בחינוך, ובמקביל לעמוד על הפוטנציאל החברתי הטמון בתיקונו של אי-שוויון זה בעזרת מקורות יהודיים.
החוברת מזמינה את הלומדים לעסוק במנהיגות דרך סוגיות חברתיות במטרה לתת מענה לבעיות ותוך הבנית דמות מנהיג רגישה וקשובה.
השיעור עוסק בסוגיה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". בשיעור נתמקד בשו"ת של הרב עובדיה יוסף בנושא זה ונרחיב את הדיון אל התפיסה הכוללת של הרב עובדיה בדבר "החזרת עטרה ליושנה". תפיסה זו דוגלת ב"כור היתוך הלכתי" ושואפת – מטעמים הלכתיים – להגמוניה הלכתית ספרדית בארץ ישראל. לתפיסה זו מתנגדים כמה מן הרבנים הספרדים עצמם, כגון הרב יוסף משאש, שמדבריו נביא בשיעור.
מנהיגותה של מרים אחות משה ואהרן מוצנעת מאד בסיפור המקראי. המדרשים מנסים לחלץ בדרך פרשנית את דרכה הייחודית בהנהגת בני ישראל, ואנחנו נלך בעקבות המדרשים ונאיר את מרים כמנהיגה המציבה דרך מנהיגותית שונה משל משה,
הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם שהוא מניע למנהיגות ופעולה, יכול גם לשתק, או להכעיס ולעורר זעם שאינו מנותב לפעולה של תיקון.
השיעור עוסק בכינון חברה בת-קיימא מנקודת מבט של צדק חברתי ואחריות חברתית. העיסוק בחינוך מתוך ראייה חברתית יוצר את הצורך להעמיד תשתית משותפת לחברי הקבוצה בנושא החברתי. נושא זה רחב מאוד; בשיעור זה נעסוק רק בעקרונות היוצרים חברה צודקת ובת-קיימא, תוך חיבור לכל אחד ואחת מן משתתפים.
לחינוך שלוש מטרות-על: חינוך בשירות התרבות, חינוך בשירות החברה וחינוך בשירות הפרט. למקום שבית הספר נותן לכל אחת מן המטרות יש השלכות על התוכן הנלמד, על ההדגשים בהוראה, על הדרך שבהן התכנים מועברים ועל היחס לשונות בתוך אוכלוסיית תלמידי בית הספר.
מנהג ה'תיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל הספרדיות והאשכנזיות, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית ('שולחן ערוך'). בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמתה של ההתחדשות היהודית בבתי המדרש הישראליים. בשיעור זה נעסוק בסדר התיקון המסורתי, שמתקיים ברוב בתי הכנסת הספרדיים, קרוב ל-400 שנה. מקורו של המנהג בתקופת המקובלים בצפת במאה ה-16.
דמותו של ר' שמעון בר יוחאי ומעמדן של ההילולות סביבו בארץ ובחברה הישראלית, שונה בתכלית מהמקום שתפסו אלה ברבות מקהילות המוצא של החוגגים. סביב דרכי הציון של ל"ג בעומר באים לביטוי תהליכים של התנשאות והדרה מעמדית ותרבותית.