שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.

ההלכה קובעת כי עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" כלומר, יש לדאוג תחילה למצוקות המקומיות. הנהגות תלמידים בבתי-ספר רבים נוטות להתמקד בעשייה פנים בית-ספרית וממעטות לפעול במעגלי השפעה רחבים יותר. בסדנא זו נעלה את הדילמה שבין פעולה במעגל הבית-ספרי לבין פעולה במעגלים רחבים בקהילה, תוך דגש על הגדרת גבולות הגזרה של האחריות החברתית של כל הנהגה.

בשנת השמיטה אנו נקראים לשמוט ולוותר על שלנו לטובת אחרים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון את ערך הויתור: מה הקושי? מה התועלות שמביא לנו הוויתור? כיצד נחנך את עצמנו לוותר?

ביום הזיכרון לרצח רבין, נלמד על מחלוקות ועל ויכוח מתוך אהבה וחברות. איך ניתן לחלוק ולהתווכח ועדיין להישאר חברים? 

לרגל יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, נדון במחלוקות חברתיות הנובעות מהשקפות עולם סותרות, נראה את משמעות החיים בתוך חברה השסועה בעמדותיה וננסה לראות כיוונים לחיים משותפים גם מתוך מחלוקת, מבלי לטשטש את הדעות השונות.

עולי אתיופיה נתקלים בחסמים שונים בקליטתם בישראל. בשיעור זה נשמע מפיהם על האתגרים וההצלחות בחים בישראל. מתאים לשיעור לרגל חג הסיגד ובכל ימות השנה.

חוקי השמיטה עלולים להיות רחוקים מעולמם של התלמידים. במשחק קצר זה, אנו מבקשים להכיר לתלמידים את חייהם של חקלאי העבר, כפתיח חוויתי לדיון בערכי השמיטה.

מה ענין שמיטה לבית הספר?
שנת השמיטה נוגעת אמנם לגידולי השדה, אך אנו מבקשים לפעול ברוח השמיטה גם בשדה החינוך.

מצוות השמיטה הן מהקשות ביותר לקיום, הן בעת העתיקה והן בימינו, ולכן גם הרבו חכמים להציע לה הסברים וטעמים. בדף הלימוד המצורף תמצאו לקט מדבריהם של הוגים שונים המצביעים על הטעמים החברתיים של חוקי השמיטה והיובל. 

שמיטת כספים מאפשרת לעני הנאנק תחת עול חובותיו הזדמנות ליציאה מהמקום הכלכלי הנואש שאליו נקלע, סיכוי ליציאה ממעגל החובות. בשיעור זה נציג לתלמידים את המציאות הכלכלית אליה נדחקים אנשים רבים בעבר ובהווה, ונבחן כיצד מציעים חוקי השמיטה דרך מוצא. נדון בשאלת יישום חוקי השמיטה בחברה מודרנית.
השיעור מתבסס על תכנים מאתר 'ממזרח שמש – כל ישראל חברים'.

חוקי השמיטה והיובל מציעים דרך לחלוקת משאבים צודקת הנותנת סיכוי חדש לכל אדם בחברה להתקדם ולחיות בכבוד. בשיעור זה נכיר את הבעיה ואת הפתרון שמציעה התורה לחלוקת משאבי העולם, ואת הגבורה הנדרשת מאיתנו בויתור על רכושנו.

בשנת השמיטה נדרש בעל השדות להפקיר את רכושו ולהניח לכל אדם לבא ולאכול מפירותיו. בשיעור זה נכיר עיקרון זה באמצעות מקורות שונים, נעיין במקורות ונברר מה עיקר בעיננו ומה אנו מוכנים לשמוט.

המדרש קורא לחקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים': הם נדרשים להימנע מעיבוד שדותיהם, להפקיר אותם ולראות שכל אדם או חיה אוכלים מפירותיהם. בשיעור נלמד על גבורת החקלאים וכיצד נוכל ליישמה בחיים המודרניים.

לקראת שנת השמיטה אנו מבקשים ללמוד על אחת ממטרותיה המרכזיות של שנת השמיטה, סיוע לחלשים שבחברה לצמצם את הפער הכלכלי בינם ובין כלל החברה ולהתחיל את מחזור השנים שלאחר השמיטה מנקודת פתיחה טובה יותר. כדי לבחון שאיפה זו בחברה הישראלית כיום נתמודד עם סוגיית יחס החברה לעוני כיום ונבחן עד כמה מצוות השמיטה יכולה לתת מענה לקשיים שמעלה המציאות הישראלית.

בלוח השנה העולמי נקבע 'יום המעשים הטובים'. מהו 'מעשה טוב' - טוב לעושה או למי שעושים עבורו? האם הכוונה הטובה חשובה, המאמץ המושקע במעשה או התוצאה המוצלחת? ולמה נחוץ 'יום למעשים טובים' הרי ראוי לעשות טוב כל השנה? בשאלות אלו ואחרות עוסק השיעור שלפניכם.

יום זכויות האדם נקבע ע"י הקהילה הבינלאומית. בשיעור זה אנו מביאים את הראוי והמצוי: נלמד על היחס הראוי לבני כל העמים במדינה היהודית עפ"י מקורות יהודיים שונים, לעומת המצוי במציאות הישראלית בתחום זה.

שיעור זה הוא השני בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם ובו נעסוק בשמירת הכבוד בין חברים, בעזרת משניות מפרקי אבות. התלמידים מתבקשים לקשר את המקורות לחייהם ע"י המחזת אירועים.

שיעור זה הוא הראשון בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור נגדיר מהו כבוד ונקרא את הסיפור 'הצלקת' מאת יאנוש קורצ'אק, העוסק ביחס לתלמיד ממוצא זר בבית הספר הפולני.

שיעור זה הוא השלישי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור זה אנו רואים פגיעות בכבוד האדם בשל הבדלים במנהגים של בני קהילות שונות.

שיעור זה הוא הרביעי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם.  השיעור עוסק בפגיעה בכבוד ע"י רשויות המדינה. התלמידים מתבקשים לאסוף פגיעות כאלו. מתאים כסיכום לסדרת השיעורים 'כבוד האדם' או כשיעור בפני עצמו.